בש"א 4616/13 סבח שמואל נ. מרים קרבון

1.

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת כב' השופט א' ואגו מבית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 3.6.2013 שלא לפסול עצמו מלהמשיך ולדון בהמרצת פתיחה אשר הוגשה על ידי המשיבה 1 נגד המבקשים ונגד המשיבים 2-4.

המבקשים ציינו כי ההחלטה הומצאה לידיהם ביום 6.6.2013 - ומכאן כי עשרת הימים אשר היו נתונים להם להגשת ההליך (תקנה 471ג(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-198), חלפו ביום 16.6.2013 וכי הבקשה שבפניי, אשר הוגשה ביום 27.6.2013, הוגשה באיחור של 11 ימים. לטענת המבקשים איחור זה נגרם בשל המצב הרפואי בו נתונים המבקש 3 וקטינים במשפחתם. לטענת המבקשים בשל המצב הרפואי האמור לא עלה בידיהם לגבש עמדה בסד הזמנים הקצר הנתון להגשת ההליך, והם הוסיפו והדגישו כי הדיון בהמרצת הפתיחה ממשיך אמנם להתקיים, כך שבמתן הארכה לא יהיה כדי לעכב את בירור התובענה, אך כי בשלב זה לא ניתנה בגדרה כל החלטה אופרטיבית וגם מטעם זה לא ייגרם נזק כתוצאה ממתן הארכה. עוד טוענים המבקשים כי סיכויי ההליך טובים.

המשיב 4 השאיר את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט ואילו המשיבה 1 מתנגדת לה, ולאחר שעיינתי בחומר שבפניי ובטיעוני הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

2.

הטעם המרכזי אותו העלו המבקשים כהצדקה לאיחור בהגשת ההליך הוא מצבם הרפואי של המבקש 3 ושל קטינים במשפחתם. ואולם, איני סבורה כי באסמכתאות אותן צירפו המבקשים יש כדי להוכיח באופן מספק כי לא היה באפשרות מי מהם ליתן דעתו להגשת הערעור בימים שעמדו להם להגשתו, מה גם שעושה רושם כי מדובר במצב רפואי נמשך ולא הובהר מה השתנה כעת כך שעלה בידי המבקשים להידרש לעניין. ואולם גם לו היו מצורפים אישורים רפואיים מספקים להוכחת הנטען, הרי שעם כל ההבנה למצבם של המבקשים, המדובר בבעלי דין מיוצגים, ואין כל הסבר בבקשה לכך שבא-כוחם לא הגיש את הערעור במועד, או למצער לא הגיש בתוך המועד הנתון להגשת ההליך בקשה למתן ארכה עד אשר יעלה בידי המבקשים לשתף עימו פעולה. הדברים נכונים ביתר שאת נוכח העובדה שעילת הפסלות הנטענת היא בעיקרו של דבר יחסו של בית המשפט לבא-כוחם של המבקשים, כך שמובן כי נימוקי הערעור היו בידיעתו המלאה.

לאמור לעיל יש להוסיף כי בשים לב לעובדה שבערעור פסלות עסקינן - הליך אשר על פי טיבו יש לבררו במהירות האפשרית -

משך האיחור אינו זניח, וכי נוכח אופיו זה של הליך הפסלות נקבע כי יש לנקוט גישה מצמצמת וזהירה לעניין בקשות להארכת מועד לצורך הגשת ערעורי פסלות (ראו: בש"א 1635/09 דונבוק נ' מדינת ישראל , פסקה 2 (3.3.2009); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 332 (2006)). עוד יש להוסיף כי לאחר שעיינתי בחומר שבתיק ובשים לב למבחן המנחה בבחינת בקשה לפסלות שופט - חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים כמשמעו בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 - דומה כי גם בסיכויי ההליך, כשלעצמם, אין כדי להצדיק להיעתר לבקשה.

נוכח הטעמים המפורטים לעיל הבקשה נדחית.

המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה 1 בסך של 1,500 ש"ח.