ע"א 2715/20המועצה המקומית אעבלין נ. מוסדות חינוך מר אליאס - אעבלין

שאלת סיווגה של ההחלטה השיפוטית שניתנה על-ידי בית המשפט המחוזי ביום 31.3.2020 ("החלטה אחרת" או "פסק-דין חלקי") ניצבת על המדוכה.

בפתח הדברים אציין כי שאלת הסיווג במקרה דנן מעוררת מורכבוּת מהיבטים שונים. זאת ועוד, הצדדים אינם חולקים על כך שההחלטה השיפוטית מיום 31.3.2020 לא הביאה לסיום ההליך בערכאה הדיונית ו דומה, למעשה, כי נוצרה בענייננו סיטואציה ייחודית שבה הכרעת בית המשפט בתביעת המשיבה ניתנת "לשיעורין".

בנסיבות אלה, ככל שאקבע כי עומדת למערערת זכות ערעור ביחס לרכיבים מסוימים הכלולים בהחלטה השיפוטית מיום 31.3.2020, הרי שבהתאם לסדר הרגיל של יומן בית משפט זה צפוי הערעור להישמע בעוד פרק זמן לא מבוטל. ממילא קיים סיכוי סביר שעד למועד הדיון בערעור יינתן בבית המשפט המחוזי פסק דין סופי בתביעת המשיבה (וככל שכך יהיה, הרי שהליך ערעורי נוסף על פסק הדין הסופי, אם יוגש, יידון יחד עם ההליך שבכותרת). ואולם, ככל שאקבע אחרת, ומבלי לטעת מסמרות, ניתן להטיל ספק בכך שבית המשפט העליון ייראה להתערב בעניין טרם מתן פסק דין סופי בתובענה (ראו, סעיף41(ב) לחוק בתי המשפט

[נוסח משולב], התשמ"ד-1984; רע"א 2856/12

כהן נ' מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ , פיסקאות 13-9 (20.5.2012)).

בנסיבות האמורות, מטעמים של יעילות דיונית ועל מנת לאפשר לערכאת הערעור להכריע בטענות הצדדים כמכלול , דומני כי נכון יהיה שהמערערת תחזור בה מן הערעור דנן תוך שמירת מלוא טענותיה; וכי הצדדים יסכימו שתעמוד להם זכות הדדית להגיש – תוך 45 ימים מיום מתן פסק דין סופי בתביעת המשיבה – ערעור בזכות אשר ניתן יהיה להפנותו גם כנגד ההחלטה מיום 31.3.2020.

הצדדים יודיעו אפוא, עד ליום 16.7.2020, האם הם מסכימים למתווה הדיוני המוצע.