ע"א 2741/07 דוד ג'ואל נובק נ. יעקב נתנאל דנן

1.

לפני בקשה למחיקת הערעור שכנגד שהוגש על ידי המשיב 1, במסגרת ההליך שבכותרת. הטעם לבקשה נעוץ בטענה כי הערעור שכנגד מופנה גם נגד המשיבים 8-3 שכלל אינם מערערים בערעור העיקרי. עניינו של ההליך ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (מיום 04.02.07) במסגרתו התקבלה בחלקה תובענת המשיב 1 לזיקת הנאה בחצר הצמודה לדירת המערערים, במתכונת של זכות מעבר דרכה למחסן שרכש המשיב 1. במסגרת התובענה התקבלה במלואה הודעה לצד שלישי ששלחו המערערים למשיבים 8-3 באופן שהם יכרכו בהליך כך שכל ממצא ומסקנה בתובענה יהווה מעשה בית דין כלפיהם.

2.

לטענת המערערים הערעור המקורי הוגש בדין גם כנגד המשיבים 8-3. זאת היות ואם ישונה הסעד שנפסק למשיב 1, תשונה ממילא הנפקות כלפי הצדדים השלישיים להליך. אולם מאחר ואין להגיש ערעור שכנגד נגד צד להליך שלא ערער, כך נטען, הוגש הערעור שכנגד בטעות ולפיכך דינו להימחק. המשיבים 7-6 הצטרפו לבקשה. המשיב 1 מתנגד לבקשה.

3.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה נחה דעתי כי דין הבקשה למחיקת הערעור שכנגד, להידחות. אכן, ערעור שכנגד תופס רק כלפי אותו בעל דין שהגיש את הערעור, ולא כלפי בעל דין אחר שאינו מערער (ראו: ח' בן נון הערעור האזרחי 480, 487 (והאסמכתאות שם ) (2004)). שאלה מעניינת היא מהי השלכת מעמדו של צד ג' בהקשר זה, שהרי היריבות מדעיקרא בהליך הינה בין המערערים לבין משיב מס' 1 (וראו והשוו, בש"א 8904/05 גרניט הנדסה לתעשיה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 2.7.06). עם זאת, אין אני נצרך להכריע בעניין זה וניתן להשאירו בצריך עיון לעת מצוא. כך הדבר, שכן עיון בכתב הערעור שכנגד מעלה כי הוא מופנה כלפי המערערים בלבד - ערעור על החלטת בית המשפט קמא להגביל את זכות המעבר בחצר המערערים לשעות היממה בלבד, ואילו המשיבים 8-3 הם צד ג' ולא נתבקשו כל סעדים כנגדם. חיזוק למסקנתי ניתן למצוא בהודעת המשיבים 5-3 (מיום 03.06.07) לפיה אין כל יריבות בינם לבין המערער שכנגד. אמנם המשיבים 7-6 הודיעו על הצטרפותם לבקשת המערערים למחיקת הערעור שכנגד (תגובה מיום 31.05.07), אולם לא הגישו הבקשה בנדון הגם שלכאורה האינטרס הישיר בנדון היה שלהם. בתגובת המשיב 1 (המערער שכנגד) נרשם כי "הערעור שכנגד מתייחס למישור היחסים שבין המשיב מס' 1 למבקשים, כאשר המשיבים 8-3 (הצדדים השלישיים בהליך קמא) הם משיבים פורמלים בלבד". על יסוד האמור והעובדה כי המשיב 1 צמצם ערעורו רק כלפי המערערים ואין הוא מבקש למעשה סעד ממשיבים 8-3,

באתי למסקנה כי אין עילה למחיקה ולפיכך דין הבקשה שבנדון, להידחות. אין צו להוצאות.

4.

בשולי הדברים אציין כי נפל עיכוב במתן החלטה זו בשל תקלה טכנית ויש להצר על כך. בשים לב לכך, ימשך הטיפול בתיק זה, בהקדם. החלטתי זו תתויק בתיקי השופטים שישבו בדין.