ע"א 2758/12 אורי סמבל נ. כונס נכסים רשמי

הנשיא א' גרוניס:

1.

ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט ש' מנהיים ) בו הוחלט לדחות את בקשת המערער להכריזו פושט רגל ולבטל את צו הכינוס.

2.

בחודש דצמבר 2010 הגיש המערער, יליד שנת 1962, בקשה לצו כינוס והכרזת פשיטת רגל. בבקשה פירט המערער 54 נושים, כאשר סכום הנשיה הכולל עולה על 4,000,000 מיליון ש"ח. החובות היו מן השנים 2008-1990. ביום 22.5.2011 ניתן על ידי בית המשפט המחוזי צו כינוס. המערער חוייב לשלם לקופת פשיטת רגל סך של 500 ש"ח מידי חודש. בית המשפט אף מינה מנהל מיוחד, הוא המשיב 2.

3.

מן החומר שהובא בפני בית משפט קמא עלה כי במשך שנים רבות עסק המערער בהימורים, וכן לקח הלוואות מגורמים שונים. בשנים שקדמו להגשת הבקשה לצו כינוס ולהכרזת פשיטת רגל, כנראה מאז 2008, ניהל המערער עסק של משחקים אסורים. לדברי המערער, העסק לא היה שלו אלא הוא נתן את שמו תוך שהוא משמש ככיסוי לבעלים האמיתיים של העסק. יצוין, כי המערער טען בבית משפט קמא כי החובות עצמם לא היו חובות בגין הימורים. נגד המערער התנהלו הליכי הוצאה לפועל במשך שנים רבות, לרבות בגדר איחוד תיקים. בית המגורים שלו מומש בהליכי כינוס. עוד התברר כי במשך תקופה ארוכה לא שילם המערער את התשלום החודשי שהיה עליו לשלם לקופת פשיטת הרגל וכן לא הגיש את הדו"חות החודשיים שחייב היה להגישם. רק סמוך לדיון בבית המשפט המחוזי בשאלת ההכרזה הושלמו הפיגורים והוגשו הדו"חות החודשיים, ואף זאת לא באופן מלא. בדיון בבית המשפט המחוזי סיפר המערער כי בתקופה האחרונה הוא הפסיק להיות מעורב בהימורים והחל לעבוד לפרנסתו בחנות ירקות.

4.

בית המשפט המחוזי דחה, כאמור, את בקשתו של המערער להכרזת פשיטת רגל וביטל את צו הכינוס. בית המשפט קבע כי התנהלותו של המערער נגועה בחוסר תום לב, זאת נוכח עיסוקו של המערער בהימורים. עוד היפנה בית המשפט לכך שהמערער הודה בכך שניהל עסק של משחקים אסורים, אם כי לא היה מדובר בעסק שלו אלא של אחרים והוא אך שימש כשלוח לעניין זה. יצוין, כי בית המשפט לא סמך בפסק-דינו האמור על כך שהמערער לא שילם את התשלומים החודשיים ולא הגיש דו"חות חודשיים במשך תקופה ארוכה.

5.

כונס הנכסים הרשמי (הוא המשיב 1) הביע בפנינו עמדה שונה מן העמדה שהציג בבית המשפט המחוזי. בעוד שבבית משפט קמא התנגד הכונס הרשמי להכרזתו של החייב פושט רגל, הרי בפנינו הוא הציע, לפנים משורת הדין, להחזיר את המערער להליך פשיטת רגל, בתנאי שישלים את מלוא חוב הפיגורים לגבי התשלומים החודשיים. הכונס הרשמי לא התעלם מכך שהתגלה חוסר תום לב בהתנהלותו של המערער. עם זאת, לטעמו, יש ליתן משקל לחלוף הזמן מאז יצירתם של החובות. המנהל המיוחד התנגד לקבלתו של הערעור. אחת מנושיו של המערער התייצבה אף היא לדיון בפנינו, מדובר במשיבה 3. יוער, כי מדובר בנושה שהחוב לזכותה נוצר לפני כ-20 שנה. בטיעון בכתב התנגדה אותה נושה לקבלתו של הערעור. עם זאת, בטיעון בעל-פה היא הציגה עמדה פחות נחרצת.

6.

סבורים אנו שאין מקום לקבל את הערעור. עם זאת, איננו פוסלים מכל וכל את האפשרות שהמערער יגיש בקשה חדשה לצו כינוס והכרזת פשיטת רגל וכי אותה בקשה תזכה לאוזן קשבת. המקרה שבפנינו אינו מקרה שגרתי, שכן ברור כי התנהגותו של המערער נגועה בחוסר תום לב. גם אם החובות, ולוּ חלקם, לא נוצרו באופן ישיר עקב עיסוקו של המערער בהימורים, עצם העובדה שהוא עסק בהימורים תקופה לא קצרה פועלת נגדו. כאשר מוסיפים לכך את המחדלים, שאומנם תוקנו בחלקם, לעניין התשלומים החודשיים והדו"חות החודשיים, אין להתפלא על כך שבית המשפט המחוזי החליט מה שהחליט. יחד עם זאת, גם במקרה דוגמת זה של המערער, אין לומר שהדלת של הליך פשיטת רגל נסגרה לעולמי עד. כפי שלעתים מתחשבים בהליך פלילי, לעניין העונש, בשיקומו של העבריין, אף בכל הנוגע להליך פשיטת רגל נתונים דומים ראויים להתחשבות. זאת ועוד, אפילו זה שהורשע בפלילים רשאי שהרשעתו תימחק בחלוף תקופה מסוימת (ראו, חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981). כלומר, על בית המשפט ליתן משקל נכבד לחוסר תום הלב ולמידתו, אך יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם משיקולים נגדיים, כמו חלוף הזמן ושינויים לטובה בהתנהלותו של החייב (ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 3.5.2009) ). על כן, אם יתברר שהמערער אכן שינה את דרכיו, אינו עוסק עוד בהימורים (בין בעצמו ובין כשלוח של אחרים), אינו יוצר חובות חדשים, ומפרנס את עצמו, אזי יתכן שיהיה ניתן לשקול פתיחת שערים של הליך פשיטת רגל חדש, אם יוגש.

7.

אשר על כן, הערעור נדחה בכפוף לאמור בפסקה 6 לעיל. אין צו להוצאות.