ע"א 2852/08 עמרם מצנע נ. ויסולי אביעד

1.

ביום 30.3.08 הגיש המערער ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת ת' שרון נתנאל ) לפסול עצמו מלדון בת.א. 1798/03. ביום 9.4.08 הגיש המשיב 1 בקשה לדחיית הערעור על הסף. בפסק דיני מיום 30.5.08 התקבל הערעור לגופו.

2.

ביום 26.6.08, הגיש המשיב 1 בקשה לביטול פסק הדין בה טען כי פסק הדין ניתן מבלי שנתקבלה תגובתו, ומבלי שבית המשפט פסק בבקשה לדחיית הערעור על הסף. לטענת המשיב 1, בבקשתו טען רק טענות סף, ולא התייחס בה כלל לגופו של הערעור. במסגרת הבקשה, אף ביקש כי תינתן לו האפשרות לטעון לגוף הערעור, במידה שבקשתו תידחה. לפיכך, נטען, פסק בית המשפט בערעור מבלי לקבל ולשקול את טיעוני המשיב 1 לגוף הערעור.

3.

תקנה 471ג(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת:

"כל בעל דין רשאי להשיב לערעור; תשובת בעל דין תוגש בכתב בשלושה עותקים, תוך עשרה ימים מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור, יפורטו בה כל נימוקיו ויצורף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לתשובה; לא הוגשה תשובה בתוך עשרה ימים כאמור, רשאי בית המשפט להחליט בערעור לאלתר על יסוד הטענות בכתב שבפניו".

4.

במקרה דנן, בחר המשיב 1 להגיש בתוך המועד הנקוב בתקנה בקשה לדחיית הערעור על הסף, אשר לא כללה את טענותיו לגוף הערעור. הגשת בקשה לבית המשפט בתוך פרק הזמן הקבוע להגשת תגובה לערעור בעניין פסלות, אינה מאריכה באופן אוטומטי את המועד להגשת תגובה לבקשה. זאת, אף אם ביקש המשיב 1 באותה בקשה כי במידה שזו תידחה, יתאפשר לו להשיב לערעור. בעניין המועד להגשת ערעור פסלות כבר נקבע כי לא בכדי נקבעה בדין תקופה קצרה, בת עשרה ימים בלבד מיום שהודעה לבעל דין החלטת השופט, להגשת ערעור, שכן אין זה ראוי כי טענת בעל דין כי השופט היושב בדינו פסול מלדון, תרחף בחלל האוויר ללא התייחסות שיפוטית הולמת, לכאן או לכאן (בש"א 8847/99 עדן נ' עדן (לא פורסם, 11.6.00)). הדברים יפים גם לעניין הגשת תגובה לערעור. בחירתו של בעל דין להגיש בתוך המועד הקצוב בתקנות, בקשה לדחייה על הסף, מבלי שפורטו בה נימוקים לגוף הערעור, אינה מונעת מבית המשפט לפסוק בערעור הפסלות. זכותו של בעל דין להגיש תגובה היא זכות שבדין, אך נקצב לה מועד מסויים. משבחר בעל דין להגישה באופן מסויים, אשר איננו כולל את כל טענותיו בעניין, אין הדבר "מזכה" אותו בפרק זמן נוסף להגשת השלמה לתגובתו, אם טענותיו הראשוניות לא יתקבלו. כפי שעולה מהתקנה הנזכרת, גם בהיעדר תשובה מטעם המשיב לערעור, רשאי בית המשפט לקבל את הערעור או לדחותו על יסוד הטענות שבפניו, וזאת בשל טיבו המיוחד של ערעור הפסלות. כך נעשה במקרה זה.

5.

כדי להפיס את דעתו של המשיב 1, אוסיף כי פסק דיני, כמפורט בו, ניתן בהתייחס לבקשת הפסלות שהגיש המשיב 1 בבית משפט השלום, לטעמים שהעלה בה לגופה ולטענות שהעלה בבקשתו לדחיית הערעור על הסף. חרף זאת, מסקנתי הייתה כי יש לקבל את הערעור.

לאור כל האמור, הבקשה נדחית.