ע"א 2877-22 ע"א 2877-22

השופטת ד' ברק-ארז:

האם יש עילה להתערב בחיובו של המערער בדמי שימוש בגין שימושים תעשייתיים ומסחריים שנעשו במקרקעין המוחזקים על ידו במשק במושב שדה עוזיהו?

לאחר שבחנו את מכלול טענותיהם של הצדדים בכתב ובעל פה אנו משיבים על שאלה זו בשלילה, ועל כן סבורים שדין הערעור להידחות.

פסק דינו המפורט של בית המשפט המחוזי (השופט ש' פרידלנדר) בחן באופן מדוקדק את הטענות, ולאחר שנוכחנו בכך ראינו לאמץ את פסק דינו על ממצאיו ומסקנותיו בתוקף סמכותנו לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. זהו מקרה מובהק שבו אין הצדקה להתערב בממצאי העובדה שנקבעו לאחר בחינה ודיון ממצים.

בעיקרו של דבר, וכפי שציינו במהלך הדיון בפנינו, המערער הוא זה שעשה דין לעצמו בכל הנוגע לשימוש במקרקעין. על כן, קשה להלום את טענותיו כי רמ"י לא תיעדה באופן מספק את היקפי השימושים במקרקעין שלא כדין, על כל השינויים שחלו בהם מעת לעת, ככל שחלו, על-פי הנטען.

נוסיף כי בדיון שהתקיים בפנינו ביום 3.5.2023 אכן הועלו הצעות לסיום המחלוקת בדרך של פשרה. אולם, ככל שהדבר לא עלה בידי הצדדים, לא נותר לנו אלא להכריע לפי שורת הדין.

יוער כי בתום הדיון ניתנה החלטה באשר להשלמת המשא ומתן בין הצדדים, אך הובהר כי "תמו" טענותיהם. משכך, לא ראינו להורות על הגשת כל טיעון נוסף בשלב הנוכחי.

בשים לב לכך שמלכתחילה היה מקום לניהולו של ההליך בבית משפט השלום, כפי שצוין בפסק הדין מושא הערעור, אף אנו מורים על פסיקת הוצאות מופחתות לטובת המדינה בסך של 10,000 שקלים.

סוף דבר: הערעור נדחה.