פרטי ההליך
החלטה בתיק ע"א 2877/22
בבית המשפט העליון
ע"א 2877/22 -
ד'
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
בנימין ג'אן
נ ג ד
המשיבה:
רשות מקרקעי ישראל - מחוז ירושלים
בקשה לעיכוב ביצוע
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 22.2.2023 בת"א 29164-06-18 שניתן
על-ידי כבוד השופט ש' פרידנלנדר
בשם המבקש:
עו"ד רינת באום
החלטה
1.בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגד המבקש, בעקבות פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מיום 22.2.2022, בת"א 29164-06-18 (השופט ש' פרידלנדר), שכלפיו מופנה הערעור.
2.ביום 13.6.2018, הגישה המשיבה, רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י), לבית המשפט המחוזי תביעה נגד המבקש, שבה ביקשה לחייבו בתשלום דמי שימוש בגין שימוש חורג במקרקעין. התביעה – התקבלה; נקבע, כי המבקש אכן עשה שימוש חורג במקרקעין, ובהתאם לכך, חויב המבקש בתשלום דמי שימוש ראויים, בסך של 1,942,312 ₪.
3.ביום 28.4.2022, הגיש המבקש ערעור על פסק הדין. באותה עת, פתחה רמ"י תיק הוצאה לפועל נגד המבקש, אולם לטענת המבקש, לא נקטה בהליכים נוספים. כעת, משהחלה רמ"י בביצוע פעולות לגביית החוב – בין היתר, "עיקולי מטלטלין", ו"עיקולי צד ג'" – הוגשה הבקשה דנן, שבגדרה טוען המבקש כי "קיים חשש סביר כי ככל וימשכו הליכי הגביה לרבות מימוש מעוקלים, יהא זה מצב בלתי הפיך ועלול להוות נזק כלכלי קשה מנשוא למבקש ושאר בני המשפחה".
4.לאחר שעיינתי בבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל, ובחנתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה דין הבקשה – להידחות. כידוע, נקודת המוצא היא כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים" (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). לפי פסיקת בית משפט זה, על המבקש לסטות מנקודת המוצא, ולזכות בסעד זמני לתקופת הערעור, להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים: ראשית, כי סיכויי הערעור טובים; שנית, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ראו למשל: ע"א 6380/22 גואטה נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 7 (2.10.2022) (להלן: עניין גואטה)).
5.אפתח אפוא בבחינת שיקולי מאזן הנוחות, שלהם נתון משקל הבכורה. כפי שנקבע לא אחת, אין בנקיטת הליכי הוצאה לפועל נגד חייב, כשלעצמה, כדי ליצור מצב בלתי-הפיך טרם הכרעה בערעור. זאת, שכן באפשרותו של החייב לנקוט בהליכים מתאימים לפני רשם ההוצאה לפועל. בין היתר, רשאי החייב לעתור לביצוע חקירת יכולת, שתקבע את מידת יכולתו לשלם את חובותיו, ולפעול במסגרת הליכי ההוצאה לפועל לעיכוב ההליך (ראו למשל: ע"א 4903/22 הרוש נ' אורי, פסקה 14 (17.8.2022); ע"א 6972/13 סושינסקי נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 4 (11.11.2013); עניין גואטה, פסקה 9). משלא הוצג טעם טוב שיש בו כדי להבחין בין העניין דנן לבין הליכים אחרים כגון דא, ולהצדיק סטייה מן הכלל האמור; ובפרט, משטענת המבקש לקיומו של חשש לגרימת נזק בלתי הפיך, נטענה בעלמא, ללא ביסוס כנדרש – הרי שמאזן הנוחות אינו נוטה לטובתו, ודאי שלא באופן המצדיק את עיכוב הליכי ההוצאה לפועל. די בכך כדי לדחות את הבקשה; בנסיבות אלה, אינני נדרש לבחינת סיכויי הערעור.
6.הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל נדחית אפוא בזאת. משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ח בשבט התשפ"ג (19.2.2023).
ש ו פ ט