ע"א 3914-23 ע"א 3914-23

1.לפניי "בקשה לעיכוב הליכים". בתמצית, המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה שהורתה על החרגת חובם של המשיבים 3-1 כלפי המבקש מכוח פסק דין מההפטר החלוט שניתן למבקש בהליך פשיטת הרגל.

בבקשה הנוכחית טוען המבקש כי המשיבים 3-1 הגישו בקשה להחיות את תיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדו בעבר לביצוע פסק הדין ונסגר בהוראת רשמת ההוצאה לפועל, וכי "בנסיבות אלה ו[כדי] שלא יגרם נזק בלתי הפיך למבקש, בית המשפט הנכבד מתבקש לשקול בחיוב עיכוב הליכים (עיכוב ביצוע) עד מתן החלטה סופית בבר"ע".

3.דין הבקשה להידחות. זאת, הואיל והמבקש לא טרח להבהיר בבקשתו איזה נזק בלתי הפיך צפוי להיגרם לו ככל שתידחה בקשתו, וממילא לא הוכיח קיומו של נזק כאמור. מחדלו של המבקש מתחדד ביתר שאת בהתחשב בכך שמדובר בעיכוב ביצוע חיוב כספי, אשר ככלל אין בביצועו כדי לגרום נזק בלתי הפיך (ראו, למשל: ע"א 2234/23 ניר אביב חברה לבניין בע"מ נ' שמואלי, פסקה 9 (10.5.2023); ע"א 4123/23 הפול – המאגר הישראלי לביטוח רכב נ' פלוני, פסקה 6 (9.7.2023)). כמו כן, כפי שקבע בית משפט זה לא אחת, אין בנקיטת הליכי הוצאה לפועל נגד חייב כשלעצמה כדי ליצור מצב בלתי-הפיך, וזאת לנוכח אפשרותו של החייב לנקוט בהליכים מתאימים לפני רשם ההוצאה לפועל ולעתור לחקירת יכולת שתיקבע את יכולתו לשלם לנושיו (ראו: ע"א 4390/21 עיראקי נ' עו"ד בתרון – מנהל מיוחד, פסקה 2 (26.7.2021); ע"א 2877/22 ג'אן נ' רשות מקרקעי ישראל – מחוז ירושלים, פסקה 5 (19.2.2023)).

לא למותר לציין גם כי מהבקשה כלל לא ברור מתי הוגשה בקשת המשיבים 3-1 להחיות את הליכי ההוצאה לפועל, והאם היא התקבלה. מכל מקום, ככל שאכן יחודשו הליכי הגבייה אלה, יוכל המבקש כאמור לפנות בבקשות מתאימות לרשם ההוצאה לפועל. ברי כי אין באמור כל נקיטת עמדה ביחס להכרעה בבקשות כאלה, ככל שיוגשו.

4.הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.