ע"א 2930/09 אלי רייפמן נ. CCM MASTER QUALIFIED FUND

לפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון בהליך שבכותרת, שנקבע לסך של 15,000 ש"ח.

1.

ההליך נסב על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת ו' אלשיך) בו ניתן צו כינוס לנכסיו של המערער, כונס הנכסים הרשמי מונה להיות כונס נכסיו ועו"ד איתן ארז מונה למנהל מיוחד. בבקשה לפניי מתבקש פטור מהפקדת ערבון. לחלופין מבקש המערער לקבוע כי המנהל המיוחד יפקיד את הערבון מהכספים של המערער אשר הועברו לידיו. לחלופי חילופין הוא מבקש לקבוע כי אדם אחר רשאי להפקיד את הערבון עבור המערער ולא יהיה בכך כדי להפר את צו כינוס הנכסים.

2.

לטענת המערער, הוא מחוסר יכולת כלכלית להפקיד את הערבון. לדבריו, כל הכספים הפנויים שלו הועברו למנהל המיוחד, והאחרון מסרב להשתמש בכסף לשם מימון הערעור. למערער, כך נטען, אין שום יכולת כלכלית עצמאית עתה. עומד נגדו צו כינוס ויש לו חובות כבדים למלווים שונים. הוא מציין כי אף אמו הלוותה לו את כל שיכלה ולקחה לשם כך הלוואה מגורמים בנקאיים. בד בבד מציין המערער כי יש לו נכסים בשווי הקרוב ל- 200 מיליון דולר (מכאן טענתו בערעור כי אינו ראוי לכינוס נכסים) ואילו חובותיו הם בסכום כולל של כ- 60 מיליון דולר. לדבריו, אין לו שום נכס אשר אינו משועבד וכל נכסיו מצויים בפיקוחו של המנהל המיוחד. אשר למימון ייצוגו המשפטי, המערער טוען כי שילם מקדמה על ייצוגו המשפטי בטרם כניסתו לכינוס נכסים וכיום צובר חובות גם לבאי כוחו.

3.

המשיבים מתנגדים לבקשה, הן על יסוד הטענה כי המערער לא הוכיח חוסר יכולת כלכלית והן על יסוד הטענה כי סיכויי הערעור אפסיים. המשיבים מציינים כי המערער נוהג להצהיר הצהרות סותרות לבתי המשפט. כך למשל, הוא הגיש ביום 31.5.2009 בקשה לביטול זמני של צו עיכוב היציאה מן הארץ, בה הצהיר כי הוא נכון להעמיד ערבות בנקאית להבטחת חזרתו ארצה בסך 2 מיליון ₪. בנוסף, אין עקביות בהצהרותיו לגבי היקף נכסיו והיקף חובותיו. המשיבים מתנגדים לכך שהערבון יופקד מתוך קופת כינוס הנכסים, קופה שנועדה לכיסוי חובותיו העצומים של המערער ולא למימון הערעור. משיב 3 מציין בשולי תגובתו כי אינו מתנגד לבקשת המערער להתיר לאדם אחר להפקיד במקומו את הערבון, ככל שבכלל דרוש היתר שכזה. לדברי משיב 3, אך טבעי ומתבקש הוא כי המערער ייעזר בקרוביו, מכריו וחבריו למימון הערבון, בטרם מבקש הוא להטיל זאת על שכמם של המשיבים, באמצעות המנהל המיוחד.

4.

לאחר עיון בעמדות הצדדים ובחומר שלפניי, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. המערער לא הוכרז פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח משולב], התש"ם-1980. מכאן שלא קיימת בעניינו ראייה לכאורה לחוסר יכולת כלכלית. צו כינוס נכסים, כשלעצמו, אינו מהווה ראייה לכאורה כאמור. על המערער מוטל איפוא הנטל לפרוש תשתית עובדתית המוכיחה כי אין באפשרותו לגייס את סכום הערבון. המערער לא עמד בנטל זה. גם אם אניח כי אין למערער כספים נזילים להפקדת הערבון, הרי שלפי טענותיו שלו עצמו, ברשותו נכסים העולים בשיעור ניכר על חובותיו. בנוסף, המערער כלל לא הבהיר מדוע הוא אינו יכול להסתייע במעגל הקרובים והמכרים לצורך גיוס כספי הערבון. כפי שציין המערער עצמו, המבקש פטור מערבון נדרש להראות כי ניסה לגייס את הסכום הדרוש מקרובי משפחה ומידידים. מאחר שהפטור מערבון חושף את בעל הדין שכנגד לסיכון כי יתקשה לגבות הוצאות, לא יינתן פטור בטרם הראה מבקש הפטור כי מיצה את האפשרות להסתייע בקרובים ומכרים. המערער בבקשתו לא התייחס כלל לאפשרות לגייס את הכספים הדרושים להפקדת ערבון מקרובים ומכרים. חסר זה בולט במיוחד על רקע העובדה כי בהליך אחר הציע להעמיד ערבות בנקאית בסף 2 מיליון ₪ ועל רקע דבריו כי אמו סייע לו כלכלית בעבר. במצב דברים זה אין בידי לפטור את המערער מהפקדת ערבון.

5.

גם הבקשה לחייב את המנהל המיוחד לממן את הערבון מתוך קופת הכינוס, דינה להידחות. הכספים המצויים בקופת כינוס הנכסים לא נועדו לשם פירעון הוצאות בהן יחויב המערער בהליך משפטי נגד המשיבים. כספים אלה מיועדים לפרעון חובות המערער ולכיסוי הוצאות כינוס הנכסים. הם אינם מיועדים לתשלום הוצאות בהתדיינות בין המערער למשיבים. המשיבים, שהם גם נושיו של המערערים, זכאים לכך שהמערער יעמיד מקור חיצוני שישמש לגביית הוצאות שייפסקו לטובתם, ככל שיפסקו. על רקע זה יש להבהיר כי אין כל מניעה לכך שהמערער יסתייע בגורם שלישי

לצורך הפקדת הערבון, ואין בכך משום הפרה של צו כינוס הנכסים.

סיכומו של דבר, על המערער להפקיד את סכום הערבון שנקבע תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא- יידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת.