רע"א 6067/09 אלי רייפמן נ. CCM MASTER QUALIFIED FUND LTD

בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע של החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת ו' אלשייך, סגנית נשיאה) מיום 1.7.2009 בפש"ר 3000/08 ופש"ר 1240/09, בש"א 13257/09.

1.

ביום 25.3.2009 ניתן צו לכינוס נכסיו של המבקש במסגרתו מונה עורך הדין איתן ארז כמנהל מיוחד לנכסיו (להלן: המנהל המיוחד ). בית המשפט נעתר ביום 1.7.2009 לבקשת המנהל המיוחד וחייב את המבקש להעביר לידיו את כלל המניות בהן מחזיק המבקש בחברת אמבלייז בע"מ (להלן: החברה ) ,שהיא חברה ציבורית הרשומה אצל רשם החברות בישראל אך נסחרת בבורסה לניירות ערך בלונדון. בית המשפט קבע כי "משנקלע החייב להליכי כינוס, מוקנים כל נכסיו למנהל המיוחד...". ביום 7.7.2009 דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקש לעיכוב ביצוע ההחלטה וביום 20.7.2009 דחה בית המשפט את בקשת המבקש להקפיא את הליכי בזיון בית המשפט בהם נקט המנהל המיוחד נגדו. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי ועימה הבקשה לעיכוב ביצועה של ההחלטה.

2.

המבקש משיג על כך שההחלטה ניתנה בטרם ניתנה לו או לאחרים זכות טיעון בעניין. לטענתו, בית המשפט לא ניהל כל דיון בבקשה ולא בחן את הנזק העלול להיגרם למבקש וכן לגורמים נוספים כתוצאה ממנה. המבקש מבהיר כי לא הוכרז כפושט רגל, כי טרם חלף המועד להגשת תביעות חוב וטרם כונסה אסיפת נושים רגילים. לטענתו, חובותיו נגרמו בשל הגנתו על החברה מפני השתלטות עוינת והוא מוסיף וטוען כי העברת המניות למנהל המיוחד עלולה לגרום נזקים בלתי הפיכים לחברה שישליכו על קופת הכינוס, הנושים, המבקש, בעלי המניות ועובדי החברה תוך חשיפתה למאבק שליטה אלים נוסף שיגרום לירידה משמעותית בערך המניות המוחזקות בידי נאמנים רבים ולפגיעה בשווי החברה. לטענתו החזקת המניות בנאמנות על פי הסכמים סודיים מגנה על חייו מפני חלק מהנושים והוא מוסיף וטוען כי גם ללא רישום הבעלות במניות על שם המנהל המיוחד אין הוא יכול לבצע עסקאות בנכסיו. המבקש

הגיש ערעור על עצם פתיחת הליכי הכינוס בענינו ועל מינוי מנהל מיוחד לנכסיו (ע"א 2930/09) ולדבריו, סיכויי הערעור גבוהים והוא סבור שיוכל להגיע להסדר נושים כולל, אך המנהל המיוחד מחבל בפעולותיו. לפיכך מבקש הוא לעכב את ביצועה של ההחלטה ולקבל את בקשתו לביטולה.

3.

המנהל המיוחד מצידו טוען כי יש לדחות את הבקשה. לגישתו חובות המבקש לנושיו מסתכמים בכ- 60 מליון דולר לפחות ומחקירתו עולה שטענותיו בדבר היקף הנכסים שבבעלותו הינן חסרות בסיס. עוד מוסיף המנהל המיוחד כי קיימות סתירות בין הגרסאות שמסר המבקש ביחס לכמות המניות שיש לו בחברה המוחזקות בידי נאמנים, וכי אין למנהל המיוחד כל ראיה ממשית ומוחשית בדבר קיומן של המניות עליהן הצהיר המבקש. המנהל המיוחד טוען כי משנקלע המבקש להליך פשיטת רגל כל נכסיו מוקנים לנאמן וכי הצורך להעביר את מניות המבקש על שמו נוצר לאור העובדה שהן רשומות על שמם של נאמנים ולא על שמו של המבקש. המנהל המיוחד מתנגד לבקשה לעיכוב ההליכים וטוען כי ככל שיבקש לממש את המניות בעתיד, יגיש בקשה מתאימה לבית המשפט עליה יוכל המבקש להגיב.

המשיבות 1 ו-2 נושות ויוזמות הליך פשיטת הרגל נגד המבקש, מצטרפות לעמדת המנהל המיוחד, וכונס הנכסים הרשמי סבור אף הוא כי דין הבקשה להידחות בציינו כי בקשתו של המנהל המיוחד להעביר את מניות המבקש בחברה על שמו נועדה לשם הגבלת סחירותן ולצורך יישום צו הכינוס. כונס הנכסים הרשמי מדגיש כי בשלב זה אכן אין הקנייה אוטומטית סטטוטורית של נכסי המבקש לנאמן ודווקא בשל כך יש חשיבות עליונה לרישום המניות כבר עתה על שמו של המנהל המיוחד, על מנת להגביל את סחירותן ולמנוע את הברחתן על ידי המבקש וכן על מנת למנוע מנושים של המבקש להניח ידיהם על מניות אלה.

4.

דין בקשת רשות הערעור להידחות. צו כינוס הנכסים בעניינו של המבקש ניתן ביום 25.3.2009 ומאותו מועד ואילך נשללה מן המבקש האפשרות לנהוג מנהג בעלים בנכסיו ובכללם מניות החברה נשוא הבקשה דנן. במסגרת צו כינוס הנכסים מונה המשיב 4 להיות כונס נכסיו של החייב והמשיב 3 מונה כמנהל מיוחד. מתוקף הסמכות המוקנית לו בסעיף 56(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: הפקודה ) ובעקבות חקירות ופגישות שקיים עם המבקש, דרש המנהל המיוחד מן המבקש כי יעביר על שמו את כל המניות בחברה אך המבקש לא עשה כן ומשכך פנה המנהל המיוחד אל בית המשפט וביקש כי יורה בצו על העברת המניות כאמור ובית המשפט נעתר לו.

צו כינוס נכסים נועד לאפשר לכונס וכן למנהל המיוחד אם מתמנה כזה, לכנס בידיו את נכסי החייב על מנת שבבוא היום יוכלו נושיו להיפרע מתוך נכסים אלה באופן שוויוני את חובותיהם ועל מנת למנוע באותו שלב הברחת נכסים על-ידי החייב או תפיסתם ומימושם בידי חלק מן הנושים. אכן, בשלב הכינוס אין נכסי החייב מוקנים למנהל המיוחד הקנייה סטטוטורית. הקנייה כזו מתרחשת רק לאחר הכרזתו של החייב כפושט רגל (ראו סעיפים 42 ו-113 לפקודה וכן ראו ע"א 11117/07 אריכא נ' עו"ד ארז חבר , פסקה 6 (טרם פורסם, 21.6.2009)). אולם, אין חולק כי הכונס וכן המנהל המיוחד הפועלים במסגרת צו הכינוס מוסמכים לאתר את נכסי החייב, לתפסם ולנהלם. ככל שעסקינן במניות המצריכות רישום בדין הורה, אפוא, בית המשפט כי רישום זה יועבר כבר עתה על שם המנהל המיוחד על מנת להקנות לו שליטה ופיקוח על מניות אלה ועל הנעשה בהן בתקופת הכינוס. כפי שציין בצדק המשיב 4, אין מדובר בהקנייה סטטוטורית שמקומה רק לאחר הכרזת החייב כפושט רגל וכל פעולה שיבקש המנהל המיוחד לעשות במניות החברה לרבות מימושן, טעונה אישור בית המשפט. בהינתן כל האמור לעיל ובהתחשב בעובדה כי אין מדובר אלא בצו הנלווה לצו הכינוס מיום 25.3.2009 הנדרש לצורך יישומו, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת רשות הערעור דנן. ממילא, נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע שהגיש המבקש.

אשר על כן נדחית בקשת רשות הערעור וכן נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע. אין צו להוצאות.