החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 2934/13 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ. אמנונים חברה לעבודות עפ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · עיון בתיק בית המשפטבקשה לעיון בתיק בית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט נתן היתר לעיין בתיק לבקשת מי שטען להיותו בעל מניות במשיבה 1, שביקש לבדוק הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין. נקבע כי לאחר מתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה אין עליו חסיון, וכי המתנגדים לא הצביעו על זכות או אינטרס ממשי שעלול להיפגע. לכן התקבלה הבקשה והעיון ייערך במזכירות.

העובדות

בקשת עיון הוגשה על ידי אדם הטוען להיותו בעל מניות במשיבה 1. לטענתו, הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין לא הובא לידיעת בעלי המניות. המשיבים התנגדו וטענו כי מדובר בהסכם פרטי וכי הבקשה נועדה לשימוש לרעה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להיעתר לבקשת עיון של בעל מניות בתיק שבו ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה?
  2. 2.האם טענה כללית לשימוש לרעה בחומר מספיקה כדי למנוע עיון בתיק?

הלכות

  1. 1

    משניתן להסכם פשרה תוקף של פסק דין, הוא הופך לחלק מפסק הדין ואין עליו חסיון, ולכן אין לראותו כהסכם פרטי הנמנע מעיון.

    ״משניתן להסכם הפשרה תוקף של פסק דין הפך הוא לחלק מפסק הדין, עליו לא הוטל חסיון״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    המבקש לעיין בתיק נדרש להרים נטל קל יחסית, וצירוף אסמכתא להחזקת מניות ותצהיר עשוי להספיק לכך.

    ״נראה בעיני כי בכך ובנימוק שבבסיס הבקשה יש כדי להרים את הנטל הקל יחסית״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיון בתיק
  • הסכם פשרה
  • פסק דין
  • חסיון
  • שימוש לרעה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

ע"א

2934/13 - כ

לפני:

כבוד הרשמת ליאת בנמלך

מבקש העיון:

המערער:

אריה אליאב

הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1. אמנונים חברה לעבודות עפר בע"מ

2. אמנון בן יהודה

3. שרה וינברג

4. סוניה בן יהודה

5. עזבון המנוח אמנון וינברג ז"ל

6. רגינה סרווסר

בקשה לעיון בתיק

החלטה

1.

בפניי בקשה לעיון בתיק שבכותרת, אשר הוגשה בידי מר אריה אליאב, הטוען כי הוא נמנה עם בעלי מניות במשיבה 1. לטענתו העיון מבוקש שכן הסכם הפשרה, לו ניתן תוקף של פסק דין ביום 8.7.2013, לא הובא לידיעת בעלי מניותיה של המשיבה 1.

המערער הותיר את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט ואילו המשיבים מתנגדים לה. לטענת המשיבים אין די באסמכתא אותה צירף מבקש העיון להוכחת טענתו כי הוא אכן מחזיק במניותיה וכן אין סיבה לאפשר לו לעיין "בהסכם פרטי" אשר נחתם בין הצדדים להליך. עוד טוענים המשיבים כי בקשת העיון נועדה לשם שימוש לרעה כנגדם, וזאת אין לאפשר.

2.

לאחר שעיינתי בחומר שבפניי הגעתי לכלל מסקנה כי על פי אמות המידה אשר נקבעו בפסיקה לבחינת בקשה לעיין בתיק בית המשפט, יש להיעתר למבוקש.

לתמיכה בטענתו של מבקש העיון כי הוא מחזיק במניות המשיבה 1 צירף הוא תדפיס של בנק דיסקונט ולתשובה שהגיש צירף גם תצהיר. נראה בעיני כי בכך ובנימוק שבבסיס הבקשה יש כדי להרים את הנטל הקל יחסית המוטל על המבקש לעיין בתיק בית המשפט.

המשיבים לעומת זאת לא הצביעו על זכות או אינטרס ממשיים שלהם העשויים להיפגע כתוצאה מהעיון המבוקש, מעבר לטענה הכללית שנטענה בסתמיות כי העיון נועד לשם שימוש לרעה. עוד יצוין כי לא ניתן לקבל את טענת המשיבים כי הסכם הפשרה הוא "הסכם פרטי", מבלי שהצביעו על נתונים קונקרטיים אשר העיון בו עשוי לפגוע בהם. יוזכר בהקשר זה כי משניתן להסכם הפשרה תוקף של פסק דין הפך הוא לחלק מפסק הדין, עליו לא הוטל חסיון (ראו והשוו החלטתי בבקשת עיון נוספת שהוגשה בגדר הליך זה, החלטה מיום 1.9.2013. כן ראו: ע"א 273/12 כהן נ' קרן קיימת לישראל (11.5.2015); ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים , פ"ד נה(2) 433, 438 (2000)).

אשר על כן, ומשהמשיבים לא הצביעו כאמור על זכות או אינטרס שלהם העלולים להיפגע באופן ממשי מן העיון בתיק, יותר העיון המבוקש. העיון ייערך במזכירות בית-המשפט בהתאם לנוהל המקובל.

ניתנה היום, כ"א באב התשע"ה (6.8.2015).

ליאת בנמלך

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • ע"א 6290/18טמירה פינצ'וק נ. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מפסק-דין
  • ע"א 273/12עזבון המנוח פורקוש (פרקש) אהרון ז"ל נ. קרן קיימת לישראלהחלטה

הלכות

  1. 1משניתן להסכם פשרה תוקף של פסק דין, הוא הופך לחלק מפסק הדין ואין עליו חסיון, ולכן אין לראותו כהסכם פרטי הנמנע מעיון.
  2. 2המבקש לעיין בתיק נדרש להרים נטל קל יחסית, וצירוף אסמכתא להחזקת מניות ותצהיר עשוי להספיק לכך.