ע"א 3030/06 מרגלית נגר נ. יוסף עביאד

לפני בקשה להמרת ערבון.

1.ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אשר קיבל את תביעת המשיב והורה על ביטול צו קיום צוואה נוכח קיומה של צוואה מאוחרת אשר בטלה את הצוואה הקודמת. עיקר המחלוקת סבה על חלקם היחסי של הצדדים בזכויות בדירה שירשו מהוריהם מכוח הצוואות הנ"ל. ב"כ המערערות וב"כ המשיב מחזיקים חשבון נאמנות עבור הצדדים אליו נכנסים דמי שכירות חודשיים עבור הדירה. לטענת ב"כ המערערות, עד כה שולמו דמי שכירות בגין השכרת הדירה עבור תקופה העולה על שנתיים ימים ולפיכך אין חשש כי המשיב לא יוכל להיפרע הוצאותיו, אם ייפסקו לו כאלה, במידה ויידחה הערעור.

2.המשיב מתנגד לבקשה. המשיב מבהיר כי יתרת חשבון דמי השכירות עומדת על סך של 40,747 ₪, כאשר מחצית מסכום זה שייך לו על פי פסק דינו של בית משפט קמא. כמו כן, לטענתו, המערערות חויבו בהוצאות לטובתו בסך 1,500 ₪ במסגרת בש"א 2124/06 ולפי הוראתן הסכום הנ"ל אמור להשתלם לו מתוך חלקן של המערערות בכספים המצויים בחשבון. עוד טוען המשיב כי בפסק דינו של בית משפט קמא, אשר ביצועו לא עוכב, חויבו המערערות לשלם לו הוצאות משפט בסך של 50,000 ₪ וסכום זה טרם שולם לו. לפיכך, לטענתו, חלקן של המערערות מתוך הכספים המוחזקים בחשבון הנאמנות ישמש בראש ובראשונה לפרעון חלק מחובותיהם. מכאן, שלפי הנטען, אין בכספים המופקדים בחשבון זה כדי לפרוע את מלוא חובן הקיים של המערערות למשיב. עוד נטען כי הכספים המוחזקים בחשבון הנאמנות משמשים, בין היתר, לתשלום הוצאות שונות הדרושות להחזקת הדירה, ועל כן לא ניתן להשתמש בכספים אלה צורך הבטחת הוצאותיו בהליך שבכותרת.

3.המערערות אינן טוענות כי מצבן הכלכלי אינו מאפשר להן להפקיד ערבון, אלא שיש בידן לספק ערובה סבירה אחרת להבטחת הוצאות המשיב. במצב דברים זה יש לבחון האם הבטוחה המוצעת שקולה להפקדת ערבון מבחינת בטיחותה, נזילותה, וזמינותה. תשובתי לכך שלילית. בניגוד להפקדת ערבון במזומן או הפקדת ערובת בנקאית בקופת בית המשפט, אשר מבטיח את תשלום הוצאותיו של בעל הדין גם אם יוטל על הערבון עיקול, הרי שכספן של המערערות המופקד בחשבון הנאמנות אינו חסין בפני הסיכון כי הוא יעוקל בעתיד בידי צדדים שלשיים או בידי המשיב עצמו לצורך הבטחת תשלום חובות אחרים. אם כך יקרה, ברי שלא יהיה בכספים אלה כדי להבטיח את כיסוי הוצאותיו של המשיב בהליך, אם יפסקו כאלה. סיכון זה הינו ממשי במקרה דנן נוכח טענת המשיב כי המערערות טרם שילמו לו את ההוצאות בהן חויבו בפסק דינו של בית משפט קמא. במצב דברים, זה אין בידי להיעתר לבקשה להמרת ערובה.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית. המערערות יפקידו ערבון בסך של 25,000 ₪ תוך 21 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא – יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.