ע"א 3173/12 נחמיה עזרא נ. גרשון גאריביאן

1.

מונחת לפני בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 2.5.2012, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 26.2.2012 בת.א. 9011/07 שניתן על-ידי כב' השופט י' שפירא .

בבקשתם טוענים המבקשים כי יש מקום לעיכוב ביצוע העברתן של מניות חברת אינטרפלורה לידי משיב 1, שכן אין מדובר בסעד כספי, וכי העברת המניות תגרום לפיטוריו של מבקש 1 מתפקידו כדירקטור בחברה – מקור פרנסתו העיקרי.

2.

אף אם אתעלם מהקושי הדיוני הקיים בהגשת בקשה לעיון מחדש בהחלטה שניתנה על ידי בית המשפט העליון בדן יחיד, ובמיוחד כאשר לא מדובר בקיומן של נסיבות חדשות (וראו בש"א 1018/12 אמיר וייס נ' תמיר מולקנדוף (24.4.2012)), סבורני כי דין הבקשה להידחות. הבקשה לעיון חוזר בענייננו שמה את הדגש על סוגיית המניות בדרך שלא באה לידי ביטוי בבקשה המקורית לעיכוב ביצוע, ובאופן המהווה למעשה "הבהרה" לכתב הטענות המקורי. כידוע, על בעל דין לטעון טענותיו בזמנים ובמועדים המתאימים, ואין הוא יכול להסתמך על האפשרות "לשפר צורה" בהמשך הדרך הדיונית. לכך יש להוסיף כי ממילא אינני סבור שייגרם למבקש – אשר נמצא חייב בדינו - נזק בלתי הפיך שאינו ניתן להשבה בפיצוי כספי. אף טענתו של המבקש לנזק שייגרם לו נטענה בעלמא ללא כל תשתית ראייתית. מתשובת המשיב לבקשה לעיון חוזר עולה כי ככל שהמבקש אכן יפוטר מתפקידו כדירקטור, הרי שאם יתקבל ערעורו ויזכה חזרה במניות – יוכל לשוב ולכהן כדירקטור מכוח החזקתו במניות. עוד התחייב המשיב "שלא לעשות כל דיספוזיציה במניות שרישומן יועבר על שמו בהתאם לפסק הדין, וזאת עד להכרעה בערעור". במצב זה, אינני סבור כי יש מקום להתערב בהחלטה לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע. לנוכח הצהרה זו, ההיבטים הנוספים של הבקשה החדשה נופלים בגדר "נזק כספי פוטנציאלי" אשר אינו בלתי הפיך.

3.

הבקשה נדחית. הנני מורה, וזאת בהסכמת המשיב, כי האחרון לא יבצע כל דיספוזיציה במניות שבית המשפט המחוזי הורה כי יועברו על שמו. לנוכח נימוקי, המבקשים יישאו בהוצאות המשיב 1 ושכר טרחת עו"ד סך של 3,500 ₪.