ע"א 3185/05 יעקב אליהו אמסלם נ. אתרים בחוף תל אביב לפיתוח אתרי תיירות בת

1.בפני בקשה למחיקת המערערת מס' 1 מההליך שבכותרת. עניינו של ההליך במרמה נטענת במכרז שיזמו המשיבות, ואשר בו זכו המבקשות. עניינו של המכרז היה בהפעלת חניון צ'ארלס קלור וחוף קלור בתל אביב. נטען כי מן המכרז עלה מצג לפיו ניתן יהיה להקים במתחם מסעדה, בעוד שהמציאות בשטח הייתה שלא ניתן לעשות כן, מאחר ומשעה שהמשיבה מס' 1 הרסה את מבנה השירותים שהיה במתחם, שוב לא ניתן היה לקבל רישיון עסק בעבורו. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, ומכאן ההליך שבכותרת.

2.המשיבים טוענים כי יש למחוק את המערערת מס' 1 מכתב הערעור, כיוון שמערערת זו נמחקה מן התיק עוד בשנת 1998, בפסק דין חלקי, אשר הפך חלוט מאז. עילת המחיקה הייתה אי הפקדת עירבון שנקבע כנגד מערערת זו. המשיבים טוענים כי משעה שהפך פסק הדין חלוט, שוב לא ניתן לשנותו, וכי הגשת הערעור אף בשם מערערת זו, משמעה ניסיון לשנות את פסק הדין.

3.המערערים מתנגדים לבקשה. לטענתם, הטענות המועלות בבקשה הועלו בבית המשפט המחוזי, אשר לא התייחס אליהן במפורש, אלא נתן פסק דין אחד כנגד כל המערערים גם יחד, ולפיכך היה על בא כוח המערערים לערער בשם כל שלושת המערערים. בנסיבות אלה, יש לקרוא את התייחסות בית המשפט כהחלטה. לו רצו המשיבים לצאת כנגדה, היה עליהם לערער עליה, ומשלא עשו כן- הפכה היא לחלוטה.

4.אכן, המצב שנוצר בתיק זה אינו שגרתי: מחד נדחתה תביעת מערערת מס' 1 עוד בשנת 1998 בשל אי הפקדת עירבון; מאידך נדחתה תביעתה של מערערת זו שוב בפסק הדין לגופו של עניין נשוא הליך זה (מיום 14.2.05). מערערת מס' 1 אינה מבקשת לערער בהליך זה על דחיית תובענתה בשל אי הפקדת העירבון – וספק אם יכלה לבקש לעשות כן נוכח הזמן הרב שחלף והעובדה שמדובר היה בהחלטת רשם ולא בדחיית התביעה לגופו של עניין. כלום יש בידה לעשות כן? תשובתי לשאלה זו היא בשלילה. משלא הופקד העירבון נדחתה תביעתה כלפי המשיבים. במובן זה, פסק הדין מיום 14.2.05 ניתן למעשה בערעורם של מערערים 2 ו-3. ממילא הם שיכולים לערער עליו. נראה כי מערערת מס' 1 הופיעה אמנם בכותרת ההליך בבית המשפט קמא, אך למעשה אמורה היתה להימחק ממנו נוכח דחיית תביעתה. אשר על כן, לא יכולה היא לערער על פסק-דין זה בעת הזו. יחד עם זאת, שעה שפורמלית היתה היא בעלת דין בפסק הדין שניתן, ראוי הוא כי תסווג כמשיבה בהליך זה, כאמור בתקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

5.התוצאה היא כי מערערת מס' 1 תימחק מן הערעור ותסווג כמשיבה. החלטה זו תתויק בתיקי השופטים שישבו בדין.