רע"א 7378/12 נחמני ויקטור בנין והשקעות בע"מ נ. עזבון זכריא אסעד ג'ברין

1.

ההליך שבכותרת נסב על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ב' בר-זיו) מיום 2.9.2012 בה נקבע כי תאונה בה נפגע ג'בארין זכריא ז"ל כתוצאה מנפילת קיר בטון באתר העבודה בו עבד אינה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, תשל"ה-1975.

אחת מעשרת הנתבעים בהליך שהתנהל בבית המשפט קמא היתה קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: קרנית ), אך לאחר שהוגשה לבית המשפט בקשה מוסכמת בעניין דחה בית המשפט ביום 25.3.2010 את התביעה נגד קרנית וכן את ההודעה לצד שלישי מטעמה. המבקשים לא צירפו את קרנית כמשיבה לבקשת רשות הערעור שהגישו על החלטת בית המשפט קמא, ומכאן בקשתה של קרנית בפניי - למחיקת הבקשה למתן רשות ערעור ולחלופין להורות על צירופה להליך כמצוות תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ). בבקשתה ציינה קרנית כי להליך השלכה על תיקים נוספים שעניינם דומה.

2.

המבקשות מתנגדות לבקשה וכך גם המשיבה 15. לעומת זאת המשיבים 1-7 וכן המשיב 8, המשיבים 9-12 והמשיב 14 נתנו לה הסכמתם.

המבקשות מציינות בתגובתן כי אמנם קרנית היתה תחילה משיבה בהליך, אך כי נוכח פסק הדין שניתן עוד ביום 25.3.2010 כאמור, לאחר שהמשיבה 15 הודתה בקיומו של כיסוי ביטוחי, אין חולק כי קרנית לא תחוייב בחבות כלשהי ולא אמור להיות לה כל עניין בהליך. לטענתן בנסיבות אלו אין הצדקה להורות על צירופה כמשיבה לו.

3.

הוראת תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי מורה כי "כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואיננו מערער, יהיה משיב בערעור". הפסיקה עמדה על כך כי:

"מטרתה של תקנה 424 היא לידע את בית המשפט לערעורים מי הם בעלי הדין אשר להם נגיעה עניינית לדיון שהגיע לשלב הערעור, ואשר הערעור עשוי לא אחת להשליך גם על עניינם. המערער אינו רשאי להחליט אם להשמיט שמו של המשיב מהודעת הערעור; מחובתו להביא בפני בית המשפט לערעורים את שמות כל בעלי הדין, שהיו צדדים לדיון בערכאה דלמטה. ... בשום מקרה אין פוטרים מערער מלעשות את מי שהיה בעל דין למשיב בערעור (ע"א 1439/90 מדינת ישראל (רכבת ישראל) נ' שירות רכבת ותובלה בע"מ , פ"ד מז(2) 346, 354 (1993)).

עיון בפסיקה מלמד כי תקנה 424 הנ"ל מיושמת ככתבה וכלשונה וזאת נוכח תכליתה למנוע "תקלות חמורות בהליך", כגון שתוצאת פסק הדין בערעור לא תחייב את כל בעלי הדין בערכאה הדיונית (ראו בש"א 4553/01 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' ברזילי , פ"ד נה(5) 357, 359 (2001). כן ראו רע"א 6586/11 כרמל כימיקלים בע"מ נ' bip chemicals ltd , פסקה 28). בהתאם ככלל אין בוחנים בשלב המקדמי האם בעל הדין הרלבנטי נטל חלק פעיל בהליך דלמטה "או במקטע מסוים שלו" (ראו ע"א 5068/12

נציגות ועד הבית צומת האלופים נ' מסיקה (28.8.2012)); האם איזו מזכויותיו עשויה להיפגע בהליך הערעורי; והאם הערעור מכוון לקבלת סעד כלפיו (ראו ע"א 4504/11 המאגר הישראלי לביטוחי רכב נ' מור , פסקה 5 (11.7.2012)), ודי בכך שבעל דין היה צד להליך - גם אם רק בחלק משלבי התנהלותו - כדי להוביל למסקנה כי יש לצרפו כמשיב, ולו כמשיב פורמאלי, להליך הערעורי (וראו למשל ע"א 3185/05 אדמנור שירותים בע"מ נ' אתרים בחוף תל אביב לפיתוח אתרי תיירות בתל אביב בע"מ (8.9.2005)).

בהינתן האמור, חרף העובדה שהתביעה נגד קרנית נדחתה עוד טרם שניתנה ההחלטה נשוא ההליך, הרי שבהיותה צד להליך שהתנהל (וככזו היא מופיעה בכותרת ההחלטה) ומשהיא עומדת על זכותה להיות צד להליך גם בהליך הערעורי, דין הבקשה להתקבל ואני מורה על צירופה כמשיבה להליך. עם זאת יצוין, ואיני קובעת מסמרות בעניין, כי אפשר ובתכלית צירופה של קרנית על פי תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי כאמור לעיל - קרי, מניעת תקלות בהליך - ובהינתן העובדה שניתן פסק דין בעניינה בשלב מוקדם של ההליך שהתנהל בבית המשפט קמא, יהיה כדי להשליך על טיב הטענות אותן תהא היא רשאית להעלות בשלב ערעורי זה.

המבקשות תגשנה "דף פתיחה" מתוקן (אשר יתויק בתיק השופט) וכן תמצאנה לקרנית עותק של בקשת רשות הערעור, וזאת בתוך שבעה ימים ממועד המצאת החלטתי זו.

4.

המשיבים 1-7 הוסיפו ועתרו לאיחוד הדיון בהליך שבכותרת עם רע"א 7254/12 ורע"א 7782/12. שלושת הליכים אלו הועברו לטיפולו של אותו מותב, וזה יכריע האם ליתן בהם החלטה מאוחדת.

בנסיבות העניין לא ראיתי לנכון לעשות צו להוצאות.

המזכירות תתייק החלטתי זו בתיק השופט.