ע"א 3239/16 אריה הררי נ. כונס הנכסים הרשמי

1.הערעור דנן נסוב על פסק-דין מיום 17.3.2016 בו ניתן למערער צו הפטר המסיים את הליכי פשיטת-הרגל שבהם נקט לאחר שנקלע לחובות. ההפטר ניתן משהצטברו בקופת פשיטת הרגל כספים המכסים וביתר את תביעות-החוב שאישר הנאמן, המשיב 2, אשר הסתכמו בסך של 70,403 ש"ח.

2.בפסק-הדין נושא הערעור הוסיף בית המשפט והורה על תשלום הוצאות ההליך כבקשת הנאמן בצירוף תוספת מאמץ מיוחד בשיעור 25% מתוך הכספים שהצטברו בקופה וכן הורה על תשלום דיבידנד בשיעור 100% לנושים שתביעות החוב שלהם אושרו. היתרה, כך נקבע, תועבר לחייב – המערער שבפנינו – בתוך 60 ימים מיום מתן פסק-הדין תוך שבית המשפט מדגיש בהקשר זה כי המועד שנקצב לתשלום היתרה לחייב הינו "בהתחשב בגילו של החייב ובצורך הדחוף לדאוג גם לרווחתו". בית המשפט אף הורה כי הנאמן והכונס הרשמי יגישו הודעה מתאימה על ביצוע חלוקת הכספים בתוך 60 ימים, כאמור, דהיינו בתוך 60 ימים מיום 17.3.2016 שבו ניתן פסק-הדין.

3.בערעור שלפנינו, בו ייצג המערער את עצמו, הוא מלין על התנהלות הנאמן כלפיו לאורך הליכי פשיטת-הרגל וטוען כי לנוכח התנהלותו זו לא היה מקום לפסוק לנאמן את השכר שנפסק לו. מנגד טוען הנאמן, עורך הדין בן ארצי, כי הוא נדרש למאמץ מיוחד במילוי תפקידו משום שהמערער התנהל בחוסר תום-לב בהליכי פשיטת הרגל, ביצע הענקות אסורות של נכסים והסתיר את דבר קיומה של תביעה שהגיש בבית משפט השלום בקריות (ת"א 11729-01-09). במסגרת תביעה זו נפסק לטובת המערער סכום של כ-420,000 שקלים. סכום זה הופחת והועמד על 200,000 ש"ח לאחר שהמערער והנתבעים שם הגישו ערעורים הדדיים לבית המשפט המחוזי בחיפה ( ע"א 45095-05-14 וע"א 55314-05-14 ), ובמסגרת הערעורים הושג הסדר פשרה ביניהם. אין חולק כי הסכום שנפסק לטובת המערער במסגרת הסדר הפשרה, כאמור, הועבר במלואו לקופת פשיטת הרגל ולמעשה הוא זה ששימש לתשלום הדיבידנד בשיעור של 100% לנושים וכן לתשלום ההוצאות לנאמן.

4.לאחר שהאזנו רוב קשב לטרוניות הצדדים מזה ומזה אנו סבורים כי בנסיבות החריגות של תיק זה בו שולם דיבידנד לנושים בשיעור של 100% בעקבות הליך שניהל החייב בעצמו ולנאמן לא הייתה בו כל תרומה שהיא, לא היה מקום לפסוק לנאמן תוספת מאמץ מיוחד בשיעור 25% וניתן היה להסתפק בפסיקת הוצאות בשיעור הרגיל. כמו כן התברר לנו במהלך הדיון כי עד עצם היום הזה ובניגוד מוחלט להוראת פסק-הדין נושא הערעור, לא הועבר על ידי הכונס הרשמי סכום כלשהו לחייב-המערער. זאת למרות שמאז מתן פסק-הדין חלפו כ-17 חודשים.

בפי באת-כוח הכונס הרשמי לא היה כל הסבר לכך.

5.לפיכך אנו מורים כדלקמן:

א.מן הסכום שנפסק כהוצאות הנאמן יופחתו 25% שנפסקו עבור מאמץ מיוחד וסכום זה ייזקף לזכות המערער.

ב.מלוא היתרה (קרן) שהצטברה בקופת הכונס הרשמי תועבר לחייב-המערער בתוך 7 ימים מהיום בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 17.5.2016 ועד יום התשלום. ככל שהפירות שנצברו על הקרן גבוהים מתוספת הריבית וההצמדה – ישולם לחייב-המערער הסכום הגבוה מבין השניים.

ג.בנסיבות שהתבררו כמפורט לעיל אנו מוספים ופוסקים לטובת המערער הוצאות בערעור בסך 5,000 ש"ח שישולמו לו על ידי הכונס הרשמי אף הם בתוך המועד הנקוב בסעיף ב' לעיל.