פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
3257/01
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המערער
ים
:
1. בדורה מזייד עלואן
2.
סעיד סאלחה ואח'
3.
מועדי ויסאם
נגד
המשיבים
:
1.
מועצה מקומית כסרא סמיע
2.
הפניקס הישראלי - חברה לביטוח בע"מ
3.
מרום הגליל בע"מ
4.
הכשרת הישוב - חברה לביטוח בע"מ
5.
מדינת ישראל ואח'
6.
מועצה מקומית יאנוח - ג'ת
7.
פלאח חלבי סעד
8.
הפניקס הישראלי בע"מ
ערעור פסלות שו
פט על החלטתו של בית משפט
השלום
בעכו מיום 1.4.2001 בת.א. 3257/99,
בת.א.
3258/99 ובת.א. 4769/99, שניתנה
על
ידי כבוד השופט ג'מיל נאסר
בשם
המערערים: עו"ד ג'ובראן ניזאר
פסק-דין
ערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו (כב'
השופט ג' נאסר) מיום 1.4.01, שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 3257/99, בת.א. 3258/99
ובת.א. 4769/99.
1. המערערים הינם תובעים שונים בשלושה תיקים
אזרחיים הנדונים בבית משפט השלום בעכו, בפני כב' השופט ג' נאסר. ב"כ
המערערים, שהינו בן דוד מדרגה ראשונה של השופט, מייצג את התובעים בשלושת תיקים
אלה. לאחר שנקבעו התיקים בפני כב' השופט נאסר, הגיש ב"כ המערערים, בקשות
להעברת התיקים לשופט אחר. בבקשות אלו נטען כי בית המשפט פסל עצמו מלדון בתיקים בהם
מופיע ב"כ המערערים בשל הקרבה המשפחתית ביניהם, וכי נראה כי קביעת התיקים
בפניו נעשתה בטעות. בית המשפט דחה את בקשות ההעברה, בקובעו כי התיקים לא נקבעו
בפניו בטעות וכי אינו מוצא מקום לפסול את עצמו.
2. ביום 3.8.00 הגיש ב"כ המערערים בקשה כי
בית המשפט יפסול עצמו מלדון בכל התיקים בהם הוא מופיע כפרקליט (להלן: בקשת הפסלות
הראשונה). בבקשה זו טען ב"כ המערערים כי עוד ביום 9.6.97 החליט בית המשפט
לפסול עצמו מלדון בתיקים בהם הוא מופיע בשל הקרבה המשפחתית ביניהם, אלא שבשלב
מסוים חלה תפנית בעמדתו של בית המשפט והוא החליט שלא לפסול עצמו מלדון בתיקים אלה.
לטענת ב"כ המערערים, התפנית בעמדתו של בית המשפט נובעת מסכסוך שנתגלע לאחרונה
בין משפחתו לבין משפחתו של השופט וכי יחסיו המעורערים של השופט עם אחדים מבני
משפחתו של ב"כ המערערים יוצרים חשש ממשי למשוא פנים. בהחלטתו מיום 28.8.00,
דחה בית המשפט את בקשת הפסלות. בית המשפט קבע כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, שכן מזה
שנים מופיע ב"כ המערערים בפניו, מבלי שהעלה טענה בעניין פסלות שופט. יתר על
כן, בדיון שהתקיים ביום 10.2.99 הודיע ב"כ המערערים כי אינו מתנגד לניהול
הדיון בפני בית המשפט, חרף הקרבה המשפחתית. בית המשפט אף הכחיש את הטענה כי יחסיו
עם קרובי משפחתו של ב"כ המערערים מעורערים, וציין כי מדובר ביחסים רגילים
ונורמליים.
3. ביום 28.3.01 הגיש ב"כ המערערים בקשה
לפסילת השופט בשלושה תיקים נוספים המתבררים בפניו, הם התיקים נשוא ערעור זה. בבקשה
זו חזר ב"כ המערערים על טענותיו בבקשת הפסלות הראשונה והדגיש כי הקרבה
המשפחתית מדרגה ראשונה שבינו לבין השופט, אינה מאפשרת דיון ללא משוא פנים. עוד
נטען בבקשה כי ב"כ המערערים נמנע בעבר מלהגיש בקשת פסילה נגד השופט על מנת
שבקשתו לא תפורש כצעד להחמרת היחסים המשפחתיים. ב"כ המערערים הוסיף וטען כי
בחלוף הימים הגיע לאוזניו מידע כי השופט גילה עניין בנסיבות קבלתה של אחותו לעבודה
במזכירות בית המשפט, דבר שעורר בלבו חשש לגבי יכולתו של השופט לדון באופן אובייקטיבי
בתיקים בהם הוא מייצג, ולפיכך נאלץ להגיש את בקשת הפסילה הראשונה. בדיעבד, התברר
כי בקשה זו היוותה סיבה נוספת להחמרת היחסים. כן נטען, כי לאחרונה פתח אביו של
השופט בהליך משפטי נגד מועצה המקומית שב"כ המערערים משמש כיועצה המשפטית מזה
שנים. בסופו של יום, נדחתה התביעה ואביו של השופט חויב בהוצאות משפט, כאשר לאוזני
ב"כ המערערים הגיעה שמועה כי משפחתו של השופט אינה רואה זאת בעין יפה. לבסוף
טען ב"כ המערערים כי בלבו תחושה כי השופט מנצל כל הזדמנות על מנת לפגוע בו או
במרשיו על ידי חיובם בהוצאות משפט.
4. בית המשפט, בהחלטתו מיום 1.4.01, דחה את בקשת
הפסילה. בית המשפט קבע כי יש לדחות את הבקשה ולו מן הטעם שבקשת פסלות קודמת שהגיש
ב"כ המערערים, ובה הועלו נימוקים זהים, נדחתה על ידו ולא הוגש עליה ערעור.
בית המשפט ציין כי אכן פסל עצמו בעבר מלדון בתיק בו הופיע ב"כ המערערים בשל
הקרבה המשפחתית ביניהם, אך בתכוף לאחר מכן ראה לנכון לדון בתיקים בהם מופיעים
עורכי דין, שיש בינו לביניהם קרבה משפחתית מסוימת, שכן לא ראה בכך טעם לפסילתו.
בית המשפט הוסיף וציין כי במשך שנים מופיע ב"כ המערערים בפניו, מבלי שהעלה
טענת פסלות, וכי אם ב"כ המערערים אינו מרגיש בנוח להופיע בפניו, מן הראוי כי
יפסול את עצמו.
5. על החלטה
זו הוגש הערעור שבפני. בערעורו חוזר ב"כ המערערים על הטענות אותן העלה בבקשת הפסלות, ומוסיף כי הימנעותו מלייצג בתביעות נזיקין המוגשות לבית משפט השלום בעכו תפגע בפרנסתו. באשר לעניין השיהוי, טוען ב"כ המערערים כי מדובר במערכת יחסים מתמשכת בין המשפחות המוחרפת מעת לעת. כן טוען ב"כ המערערים, כי לא היה מקום לחייבו בהוצאות כה כבדות לאוצר המדינה בגין בקשת הפסילה.
6.ביום 31.5.01 ביקשתי, מכוח סמכותי על-פי תקנה 471ג(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, כי תתקבלנה הערות השופט לאמור בכתב הערעור. בתגובתו ציין השופט כי הנימוקים שצוינו בשתי בקשות הפסילה זהים כמעט לחלוטין, וכי לא חל כל שינוי בנסיבות המהוות בסיס להגשת בקשת הפסלות השניה. השופט הוסיף כי מדובר בבקשת פסלות אישית של עורך דין בשל תחושותיו הסובייקטיביות, ובנסיבות אלה מן הראוי שעורך הדין יפסול את עצמו.
7.לאחר שעיינתי בחומר שבפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל. אכן, לב לבו של הערעור הוא בטענות שהועלו בבקשת הפסלות הראשונה, או הנוגעות לאירועים שהתרחשו טרם הגשתה. משכך, חלק גדול מטענותיו של ב"כ המערערים נגוע בשיהוי ניכר, וחלקן האחר נדחה בהחלטה מיום 28.8.00. ב"כ המערערים בחר שלא לערער על החלטה זו לבית משפט זה במועד הקבוע בתקנה 471ג(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אלא להגיש בקשת פסילה חדשה כעבור למעלה מחצי שנה, בה העלה מחדש את טענותיו, ורק לאחר מתן החלטה זו הוגש ערעור לבית משפט זה. לכאורה, די היה בטעם זה כדי להביא לדחיית הערעור שבפני. על אף זאת, אני סבור כי בנסיבות העניין שבפני יש לקבל את הערעור מהטעם שתקיימת עילת פסלות המצדיקה את פסילת השופט מלישב בדין.
8.בין השופט לבין ב"כ המערערים קיימת קרבה משפחתית מדרגה ראשונה. מהחומר שבפני עולה כי לאחרונה נקלעה מערכת היחסים בין שתי המשפחות למשבר חריף, באופן בו קיים חשש כי יקשה על השופט לשפוט במידת האובייקטיביות הנדרשת בתיקים בהם מופיע ב"כ המערערים בפניו. אמת, אין ספק באשר למקצועיותו של היושב בדין. בה בעת, בנסיבות מיוחדות מעין אלה שבפני - כאשר מדובר בסכסוך משפחתי אשר ככל הנראה הולך ומחריף - נראה כי "אין זה ראוי להעמיד את השופט בפני המבחן, שכן לא ייראה בפני הקהיליה הישראלית, כי נעשה משפט צדק" (ע"א 6752/97 רפי פרידן נ' מדינת ישראל , פ"ד נא(3) 329, 335, וראו גם: ע"פ 286/01 גבריאל לידני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). אמנם הבעתי דעתי בעבר כי בנסיבות בהן החשש למשוא הפנים נובע מיחסים שבין עורך הדין לבית המשפט, ללא קשר לייצוגו של הלקוח, מן הראוי הוא כי עורך הדין יפסול את עצמו בטרם יבקש את פסילת בית המשפט (ראו: ע"א 107/01 פנחס נרקיס נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם); ע"א 4687/00 מיכאל רוזנטל נ' שגיא סימי רוזנטל (לא פורסם); ע"א 133/99 זייד סמיר נ' חאמד מוסטפא בע"מ ו-4 אח' (לא פורסם)). עם זאת, איני סבור כי זהו הפתרון הראוי במקרה דנן. כפי שעולה מהחומר שבפני, ב"כ המערערים מטפל בתביעות נזיקין רבות המתנהלות בבית משפט השלום בעכו, ומספר לא מבוטל מבין תביעות אלו התנהל בעבר בפני כב' השופט נאסר. הטלת חיוב על ב"כ המערערים להתפטר מייצוג בכל אחד מן התיקים הנקבע לדיון בפני כב' השופט נאסר עלולה לפגוע פגיעה של ממש בחופש עיסוקו של המערער ובמקור פרנסתו.
9.לפיכך אני מורה על העברת הדיון בת.א. 3257/99, בת.א. 3258/99 ובת.א. 4769/99 לדיון בפני שופט אחר של בית משפט השלום בעכו, כפי שיקבע נשיא בית משפט השלום במחוז חיפה. בשולי הדברים אציין, כי מן הראוי כי כב' השופט נאסר יורה למזכירות בית משפט השלום בעכו שלא לקבוע בפניו תיקים, בהם ב"כ המערערים מייצג את אחד מבעלי הדין. באשר לחיוב ב"כ המערערים בהוצאות בקשת הפסילה, הרי שטענה נגד שיעור ההוצאות עצמן, שלא כעילת פסלות, אין עניינה במסגרת ערעור פסלות (ראו: ע"א 6581/94 מיכאל זאק נ' ספר אלקטרוני ממוחשב ס.א.מ. בע"מ , פ"ד מח(5) 838).
ניתן היום, י"א בתמוז התשס"א
(2.7.2001).
ה
נ ש י א