ע"א 4687/00 מיכאל רוזנטל נ. שגיא רוזנטל

ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה באילת (כב' השופט א' רון) מיום 15/06/00 (תמ"ש 002150/00, בש"א 001157/00) שלא לפסול עצמו מליישב בדין.

1.המשיבות הגישו תובענה שעניינה קבלת מזונות זמניים ועיקולים זמניים. בית המשפט הורה על הטלת עיקולים זמניים במעמד המשיבות בלבד. במהלך הדיון ביקש השופט את רשותו של בא כוח של המערער לשוחח ישירות עם מרשו. בא כוח המערער נתן רשות זו. אז פנה השופט למערער בדברים "תראה, ההחלטה נגדך..." והסביר לו, כי בית המשפט רגיש מאוד בנושא מזונות ילדים, וכי הוא מציע למערער להמציא בטוחה כערובה למזונות, וכי אם אין בידיו אפשרות להביא בטוחה משל עצמו, ראוי שיפנה להוריו כדי שיעמידו בטוחה לצורך העניין. לאחר שראה כי המערער אינו מעוניין לקבל הצעתו חזר השופט ואמר "ראה ההחלטה נגדך". נוסחם המדויק של דברי השופט אינם רשומים בפרוטוקול. בעקבות זאת ביקש בא כוח המערער מבית המשפט שיפסול עצמו.

2.המערער טען בבקשתו כי:

"למרות שבית המשפט כבר שמע שיש טענה שהעיקולים פקעו, למרות שהצדדים טרם נחקרו, למרות שמדובר בסוגיה משפטית מורכבת שעל כפות המאזניים מצד אחד מונח אמנם עניין חשוב ביותר שהוא מזונות הילדים, על הצד השני של כפות המאזניים מונחת זכות חוקתית מוגנת והיא זכות הקניין, שברור שעיקול זמני במקרה כזה גורם להתמוטטות של עסק, ובית המשפט למעשה כבר קיבל לכאורה החלטה. לאור זאת מבקש את בית המשפט הנכבד לפסול את עצמו מלדון בתיק הזה".

המשיבות התנגדו לבקשה. לטענתן השופט לא קבע מסקנות וכן אין זה ראוי לבקש פסילה לאחר שבא כוח המערער נתן רשותו לכך שהשופט יפנה למרשו.

3.בהחלטתו מיום 15/06/00 דחה בית המשפט את הבקשה. ראשית , ציין בית המשפט, כי אין בבקשתו של המערער כל טיעון המעלה עילת פסילה. שנית , ציין השופט בהחלטתו, כי בשלב בדיון בו נטענה טענת הפסלות כבר קרא בית המשפט את הבקשה לביטול העיקולים הזמניים על נספחיה, ובא כוח המערער, כבר אמר את דברו. בשלב זה אין מניעה שבית המשפט ייתן ביטוי לעמדתו העקרונית ולפיה אכן על בית המשפט להבטיח את מזונות בני משפחתו של המערער. שלישית , טענותיו של המערער כאילו בית המשפט טעה היות שלא התחשב בזכויות הקניין של המערער, אינן נכונות ובכל מקרה אינן בסיס לגיטימי לבקשת פסלות אלא לבקשת רשות ערעור. רביעית , מציין השופט, כי אין זו הפעם הראשונה בה מתבקש הוא לפסול את עצמו בנסיבות דומות, וחושש הוא שאימץ לעצמו משרדו של בא כוח המערער סגנון בלתי ראוי זה כדבר שבשיטה. זאת היות ולפני פחות משנה אירע מקרה דומה מאוד בו בא כוח המערער היה שותפו למשרד של בא המערער במקרה שבפנינו.

4.בפני ערעור על החלטה זו. בכתב הערעור חזר המערער על טענותיו בפני הערכאה הראשונה ופירטן. המערער טוען, כי יש חשש ממשי למשוא פנים משום שהשופט גיבש דעה קדומה נגד המערער. דבר אשר בא לידי ביטוי בכך שאמר "ההחלטה נגדך" ושהציע לו שהוריו יעמידו בטוחה למזונות. לטענת המערער הדבר נאמר בשלב בו טרם התקיים הדיון בבקשה לגופה, בטרם התקיימו חקירות נגדיות וסיכומים בתיק. כל שנשמע עד לשלב זה, הן הטענות המקדמיות של באי כוח הצדדים וניסיון של בית המשפט להביא את הצדדים לידי פתרון מוסכם על דרך של פישור, לגבי שאלת העיקולים. עוד טוען המערער, כי בהחלטתו בבקשת הפסלות תקף השופט את בא כוח המערער במילים חריפות והעלה טענות קשות נגד משרדו של בא כוח המערער.

5.עיינתי בחומר שבפני ובטענותיו של המערער. נחה דעתי, כי דין הערעור להדחות. אשר לטענות המערער, כי יש שאלות משפטיות חשובות ושאלות עובדתיות אליהן בית המשפט לא נתן דעתו באופן מספק, הרי שעדיין לא נתנה החלטה בבקשה זו, וגם משתינתן הרי שהדרך להעלות טענות אלו היא בהליכי ערעור על ההחלטה עצמה לגופה, ולא בבקשת פסלות. אשר לטענות המערער, כי התבטאויותיו של השופט מעידות, כי כבר גיבש החלטה בתיק, הרי שלא מצאתי שיש בכך חשש ממשי למשוא פנים. כפי שציין השופט בהחלטתו הדברים שאמר נאמרו לאחר היכרות מספקת עם התיק ועל יסוד העובדה שמדובר בסכסוך מזונות ילדים, נושא בו מדיניות בית המשפט לענייני משפחה היא ברורה וחד משמעית. אשר לטענותיו של בא כוח המערערים, כי השופט נוהג במשוא פנים כלפיו, הרי שאין בכך עילת פסילה של שופט. אמת, בית המשפט הביע תרעומת על ה"טקטיקה" בה נהג בא כוח המערער בבקשת הפסילה בנסיבות אלו, הן בתיק שלפניו והן בתיק הקודם. בה בעת לא מצאתי בדברים אלו - כמו גם בטענות בא כוח המערערים, משום ביסוס חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. זאת ועוד, כפי שכבר נפסק בעבר:

"במצב בו קיימת עילת פסלות לעורך הדין - להבדיל מלקוחו - אין לפסול מלכתחילה את השופט היושב בדין אלא הסעד הינו, בשחרור עורך הדין מן הייצוג". (ע"א 133/99 זייד סמיר נ' חאמד מוסטפא בע"מ ו-4 אח' , (לא פורסם)).

גם מטעם זה יש לדחות את הערעור וזאת בהצטרף להעדרה של עילת פסלות לגופה. אשר על כן דין הערעור להדחות.