ע"א 3274/11 גבריאל מרסלו לייבלינג נ. כונס הנכסים הרשמי

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי (השופטת א' נחליאלי-חיאט ) מיום 14.1.2010 ומיום 29.3.2011, בהן, בהתאמה, בוטל צו כינוס שהוצא למבקש, ונדחתה בקשה לביטול החלטה זו. כן מונחת בפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטות אלו.

2.

אינני נדרשת בהליך זה לשאלות פרוצדורליות הנוגעות לאופן ההשגה הנכון על החלטותיו של בית המשפט המחוזי. אדון, בשלב זה, בבקשה לעיכוב ביצוע. לאחר הפקדת הערבון, כפי שנקבע בהחלטת הרשם ג' שני מיום 13.6.2011, תועבר בקשת רשות הערעור לרשם התורן, לבדיקת שאלת סיווגו הנכון של ההליך.

3.

המבקש נוקט לשון כללית ומבקש לעכב את ביצוען של שתי החלטותיו של בית המשפט המחוזי. מכיוון ששאלת אופן ההשגה הנכון על החלטות אלו מועברת להכרעת הרשמים, ובעיקר לאור המסקנה אליה הגעתי, איני רואה צורך להתייחס לקשיים העולים מהבקשה במתכונתה הנוכחית. לגוף העניין: לאחר שעיינתי בבקשה לעיכוב ביצוע, בתשובות המשיבים לבקשה ובתגובת המבקש לתשובות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, מטעמי מאזן הנוחות. לא עלה בידי המבקש להצביע על נזק שיגרם לו מאי מתן הצו, לא כל שכן נזק בלתי הפיך. משמעות החלטתו של בית המשפט המחוזי היא החייאתם של הליכי הוצאה לפועל. הכלל הוא, כי בהליכים בהוצאה לפועל אין כדי ליצור מצב בלתי הפיך טרם ההכרעה בערעור, שכן בפני המבקש פתוחה הדרך לבקש כי תקוים בפני ראש ההוצאה לפועל חקירה, אשר על פיה תיקבע יכולתו לשלם את חובו לנושיו (ראו: ע"א 5321/03 אדרי נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 8.7.2009); עקל עסאם נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 9.6.2010)).

הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית, איפוא. אין צריך לומר, כי אם עד להכרעה בהליך העיקרי תיווצרנה נסיבות חדשות שיש בהן כדי להצדיק עיכוב ביצוע, באפשרותו של המבקש לשוב ולפנות בבקשה מתאימה.

4.

כאמור לעיל, לאחר הפקדת הערבון יועבר התיק לרשם התורן. המזכירות תדאג לתזכורת פנימית מתאימה. אין צו להוצאות.