ע"א 3340/97 בן שמחון אליעזר נ. חברת הקיני בע"מ

1.ביום 14.1.99 ניתן צו להגשת סיכומים בערעור זה. הצו התקבל אצל המערערים והמשיבים ביום 20.1.99, כך שהמועד להגשת הסיכומים חל ביום 20.2.99.

ביום 12.3.99 הוגשו סיכומי המשיבים, תוך ציון כי המערער לא הגיש סיכומיו למרות חלוף המועד לכך, ועל כן מוגשים סיכומים אלו.

ביום 31.3.99 הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת סיכומי המערער, בצירוף הסיכומים עצמם. המשיבים התנגדו לבקשה.

2.הבקשה להארכת המועד מנומקת בכך שהתגלעו חילוקי דיעות קשים בין המערער לבין עורך דינו הקודם, והסיכומים הוגשו על ידי עורך דין אחר, בעומס עבודה אצל אצל בא כוח המערער, ובסיכויים טובים של המערער לזכות בערעור.

3.באת כוח המשיבים חולקת על הטענה בדבר חילופי עורכי הדין, וכן טוענת כי מתן זכות למערער להגיש סיכומים לאחר שהיא הגישה את סיכומיה תעניק למערער יתרון דיוני, אשר לא היה זכאי לו, לו הגיש את סיכומיו כדין. כן מוסיפה היא ומעלה טענות שונות לגופו של הסכסוך בין בעלי הדין.

4.תקנה 448(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- (להלן: התקנות) קובעת:

"בעל דין שלא הגיש סיכום טענותיו במועד, כהוראת בית המשפט, דינו כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת".

ומה דינו של בעל דין שלא התייצב לדיון? על כך משיבה תקנה 450 לתקנות הנ"ל:

"(1) נמסרה על הדיון הודעה כראוי ואיש מבעלי הדין לא התייצב, רשאי בית המשפט לדחות את הדיון למועד אחר או למחוק את הערעור;

...

(3) התייצב המשיב, ואילו המערער לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, יתברר הערעור או יימחק או יידחה למועד אחר, הכל כפי שיחליט בית המשפט".

עוד ראוי להזכיר כאן את תקנה 451, הקובעת זכות לבטל החלטה על פי צד אחד שניתנה לפי תקנה 450, אם הגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים יום.

5. ולענייננו:

המערער לא הגיש את סיכומיו במועד. על פי הצו בדבר הגשת סיכומים בכתב, המועד להגשת סיכומי המשיבים חל שלושים יום לאחר הגשת סיכומי המערער. לפיכך, כל עוד לא הגיש המערער את סיכומיו, לא החל מניין הימים להגשת סיכומי המשיבים, וממילא אין המשיבים מאחרים בהגשת סיכומיהם.

משאיחר המערער בהגשת סיכומיו, המשיבים רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לפעול בהתאם להוראות התקנות כאמור. אולם, הם לא עשו כן, ותחת זאת הגישו את סיכומיה לפני המועד.

6.המועד להגשת הסיכומים נקבע על ידי ביתה משפט, וככזה הוא ניתן להארכה בהתאם לתקנה 528 רישא, אף לאחר שהסתיים המועד שנקבע מלכתחילה.

במקרה זה, אמנם ראוי היה כי המערער יבקש הארכת המועד מלכתחילה ולא בדיעבד. אולם, אף על פי כן, ובהתחשב בנימוקי הבקשה ובמשך האיחור, שאינו כה גדול, אינני סבורה שמוצדק יהיה לשלול מן המערער את הזכות להגיש את סיכומיו, ואני מאריכה את המועד להגשתם עד היום בו הוגשו בפועל.

עם זאת, בשל האיחור בהגשת הסיכומים ובהתדיינות שנגרמה בעקבותיו, אני מחייבת את המערער בהוצאות המשיבים בסך 1,000 ש"ח. סכום זה ישא הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד תשלומו בפועל.

7.אשר להמשך הדיון בערעור זה:

אמנם המשיבים איבדו את היתרון הדיוני שניתן להם מלכתחילה, בכך שהגישו ראשונים את הסיכומים מטעמם, אולם איני סבורה שניתן להשיב את הגלגל לאחור, במיוחד כשהגשת הסיכומים נעשתה שלא בהתאם לתקנות ולצו בדבר הסיכומים.

עם זאת, בנסיבות העניין יש לפרש את הצו כך שזכות התגובה לסיכומי הצד שכנגד נתונה למי שהגיש את סיכומיו ראשון, דהיינו למשיבים.

המשיבים רשאים, איפוא, להגיש תשובה לסיכומי המערער, במתכונת המפורטת בצו, תוך חמישה-עשר יום מהמצאת החלטה זו וסיכומי המערער.