ע"א 3449/05 אייל כהן נ. האפוטרופוס הכללי

השופט א' גרוניס:

1.הערעור שבפנינו פורש סיפור משפחתי קשה ומורכב. המערער אומץ בגיל 7. לאחר שנים הוא עזב את המשפחה המאמצת ובהמשך בוטל צו האימוץ. אף אחותו אסנת נמסרה לאימוץ (להלן - אסנת). האם הביולוגית של השניים הינה חסויה. למערער ולאסנת יש אחות נוספת שהינה אפוטרופה על גופה של האם. מדובר באחות למחצה. הקרן לטיפול בחסויים הינה אפוטרופה על רכושה של האם. המערער ואסנת חתמו על כתבי הסתלקות מירושתו של אביהם הביולוגי (שאינו אביה של האפוטרופה) לטובתה של האם. על פי צו הירושה האם הינה יורשת יחידה. בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את בקשתו של המערער לתיקון צו הירושה. בקשת התיקון נסמכה על הטענה שאין תוקף לכתב ההסתלקות. מכאן הערעור שבפנינו.

2.המערער ואסנת חתמו על כתב הסתלקות משותף ביום 1.4.97. מדובר בתצהיר שנחתם בפני עורך דין רוני משה. עוד ביום 27.3.97 חתם המערער על תצהיר שתמך בבקשה לצו ירושה. כבר בבקשה מדובר על דבר ההסתלקות של המערער ושל אסנת. יצוין, כי בעת שנחתמו המסמכים היה המערער בן 24 שנים. צו הירושה ניתן ביום 3.5.97. המערער הגיש את בקשתו לתיקון צו הירושה בשנת 2003. הוא טען כי הוא ואסנת הוחתמו במרמה על תצהיר ההסתלקות וכי הם לא ידעו על מה הם חתמו. בפני בית המשפט המחוזי העיד, בין השאר, עורך דין רוני משה. לדבריו, לפני שהמערער ואסנת חתמו על התצהיר הוא וידא שהם מבינים על מה הם חותמים. בית משפט קמא נתן אמון בדברי הפרקליט. מכאן קצרה הייתה הדרך לדחיית הבקשה לתיקון צו הירושה.

3.דין הערעור להידחות. כאמור, המערער היה בן 24 שנים שעה שחתם על תצהיר ההסתלקות. כל הקורא את התצהיר מגלה מיד שמדובר בו במפורש על ויתור על החלק בעזבונו של האב לטובתה של האם. אף נאמר שם כי הויתור נעשה מרצון טוב וללא כל לחץ או כפיה. עורך הדין שבפניו חתמו המערער ואסנת נמצא אמין על ידי בית המשפט המחוזי ששמע את עדותו. חזקה על אדם בגיר החותם על תצהיר כי יודע הוא על מה חתם. כאשר מצטרפת לכך אף עדותו המהימנה של עורך הדין בפניו חתם המערער, אין מנוס מן הקביעה כי לא נפל פגם בהסתלקות. לאור כל אלה לא מצאנו יסוד להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

4.כפי שצוין, האם הינה חסויה. שמענו כי הוצאות החזקתה במוסד עולות על ההכנסות. אנו תקווה כי ילדיה של האם יגיעו להסכמות ביניהם תוך שישימו את טובתה של האם בראש מעייניהם ובאופן שלא יהיה צורך בהליכים משפטיים נוספים.

5.הערעור נדחה. המערער ישא בשכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ש"ח לזכות כל אחד מן המשיבים 2 ו-3. לאור נסיבות העניין הסתפקנו בפסיקת שכר נמוך.