פרטי ההליך
בפני:
כבוד השופט ד' חשין
המערער:
אייל כהן
נ ג ד
המשיבים:
1. פורמלי
האפוטרופוס הכללי
2. הקרן לטיפול בחסויים
3. רות חזן ,אפוטרופסית
בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי בחיפה בתיק עז' 4042/97 מיום 21.2.2005 שניתן על-ידי כבוד השופט ח'
פיזם
החלטה
1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ח' פיזם ), מיום 21.2.2005, שעניינה בסכום ההוצאות שבו חויב המבקש.
2.המבקש הגיש לבית-המשפט המחוזי בקשה לביטול צו ירושה, שניתן ביום 13.5.1997 בנוגע לעיזבון אביו המנוח. בית-המשפט דחה את הבקשה וחייב את המבקש לשלם למשיבה את הוצאות הבקשה בסך כולל של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
3.ביום 6.4.2005 הגיש המבקש לבית-משפט זה ערעור על פסק-הדין, שנקבע לדיון ליום 6.11.2006. המבקש פנה לבית-המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין, וזה דחה את הבקשה, בקבעו כי המבקש לא הצביע על כל טעם של ממש לעיכוב פסק-הדין וכי לא הוכחה חוסר יכולת המשיבים להשיב את המצב לקדמותו, אם המבקש יזכה בערעור.
4.בבקשה שלפניי, שכותרתה "בקשה לסעד זמני" וגופה "עיכוב ביצוע פסק דין", טוען המבקש כי סיכויי הערעור טובים ומציין את מועד הדיון הקרוב. המבקש טוען כי המשיבה הגישה בקשה למאסרו (במסגרת הליכי ההוצאה לפועל) אך בכדי לעורר פרובוקציות. לאור זאת, עותר המבקש לכך שבית-המשפט יפעיל סמכותו על-פי סעיף 75 לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי-המשפט ), ויורה על עיכוב ביצוע פסק-הדין וכן יחייב את המשיבה בהוצאות משפט.
5.דין הבקשה להידחות. כלל הוא כי פסק-דין ניתן למימוש מיד עם הינתנו והגשת ערעור אינה מעכבת את ביצועו (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי )). יתר על כן, כשמדובר בפסק-דין בו הוטל חיוב כספי, הנטייה שלא לעכב את הביצוע אף גוברת וזה יעוכב רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (ראו ע"א 6146/00 עיריית תל-אביב-יפו נ' בצלאל , החלטה מיום 19.11.2000, מפי השופטת ביניש; ע"א 4340/06 עו"ד לילוף נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, החלטתי מיום 15.8.2006). במקרה שלפניי, לא שוכנעתי בקיומו של נימוק המצדיק סטייה מן הכלל. אף אם אניח כי הערעור איננו משולל יסוד, הרי שהמבקש לא הצביע על כל טעם לפיו אי-עיכוב הביצוע יגרום לו לנזק. בשים לב לכך שבקשת עיכוב הביצוע עניינה למעשה בתשלום הוצאות המשפט בלבד, ובשים לב לסכום ההוצאות שאינו גבוה במיוחד ואינו חריג, לא מצאתי כי אם יזכה המבקש בערעורו, יהיה קושי ממשי בהשבת המצב לקדמותו. יצוין, כי סעיף 75 לחוק בתי-המשפט, אין בו כדי לשנות, משום שסעיף זה נותן אמנם בידי בתי-המשפט סמכות כללית ליתן סעד, אך עדיין על המבקש עיכוב ביצוע לעמוד בכללים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי (שהותקנו מכוח חוק בתי המשפט), כפי שפורשו בפסיקה.
6.הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום,
כ"ו בתשרי תשס"ז (18.10.2006).
ש ו פ ט