ע"א 3463/05 ח'ליל שאהין נ. עיריית מעלות תרשיחא

1.

בפני בקשה לעיכוב מימוש ערבות בנקאית אשר המערער 1 (להלן - המבקש) הפקיד בקופת בית המשפט המחוזי וזאת עד למתן פסק הדין בערעור.

2.

המבקש, ביחד עם המערערים 2 ו-3, עתרו בפני בית המשפט המחוזי לסעד הצהרתי, לפיו שילמו את הוצאות הפיתוח בגין מגרשים שחכרו וכי הם אינם חייבים לשלם היטלים ואגרות נוספים. בית המשפט המחוזי, דחה את התביעה ככל שהיא נוגעת לחיובם בגין אגרת הנחת צינורות ולחיובם בהיטלי ביוב. בית המשפט המחוזי הטיל על כל אחת מקבוצות התובעים (המבקש והמערערים 2 ו-3), לשלם בחלקים שווים, שכר טרחת עורך דין בסך של 20,000 ש"ח לכל אחת מן המשיבות.

3.

בקשתו של המבקש לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחתה על-ידי בית המשפט קמא אשר ציין בהחלטה קצרה "לא שוכנעתי לעכב הביצוע". בפני, המבקש אינו עותר לעיכוב ביצועו של פסק הדין אלא רק לעיכוב המימוש של הערבות הבנקאית בסך של 30,000 ש"ח אשר הפקיד בקופת בית המשפט המחוזי.

4.

לטענת המבקש, טובים הסיכויים שערעורו יתקבל וכן מאזן הנוחיות נוטה לטובתו, שכן הנזק שייגרם לו ממימוש הערבות הנו רב, ועולה על הנזק שייגרם למשיבות באם מימוש הערבות יעוכב. המבקש טוען כי חשבונו עומד ביתרת חובה של קרוב ל 100,000 ש"ח ומימוש הערבות יגרום קרוב לוודאי, להגבלת חשבונו ולהפסקת הפעילות העסקית השוטפת שלו דבר אשר יוביל לטענתו להתמוטטותו הכלכלית.

5.

המשיבה 1 מתנגדת לבקשה וטוענת כי המבקש כלל לא טוען כי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו וכי אין במצב כלכלי קשה כדי לעכב את ביצועו של פסק הדין. זאת ועוד, טענותיו של המבקש באשר לקריסה כלכלית הנן מופרזות נוכח סכום הערבות שאינו גבוה. המשיבה 1 מוסיפה וטוענת כי אין ביתרת החובה כדי לשקף את מצבו הכלכלי של המבקש ומעיון בתדפיסי הבנק אשר המבקש צירף עולה כי לזכות המבקש עומדות תכנית חסכון וקרן השתלמות. באשר לסיכויי הערעור, נטען כי ערעורו של המבקש מבוסס על טענות עובדתיות אשר הועלו לראשונה בשלב הערעור. המשיבה 2 הודיעה כי היא אינה מתנגדת לעיכוב מימושה של הערבות, אך הדגישה כי אין בכך כדי לעכב את ביצוע תשלום הוצאות המשפט.

6.

ככלל, בעל דין שזכה בדינו רשאי לממש את הסעד שנפסק לזכותו באופן מיידי. מתקין התקנות קבע זאת במפורש בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לפיה "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". בית המשפט ייעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין רק אם הצביע המבקש על נסיבות מיוחדות, ובהן סיכויי הערעור להתקבל והקושי להשיב את המצב לקדמותו באם תידחה הבקשה. הדברים נכונים בייחוד כאשר מדובר בחיוב כספי, לא כל שכן חיוב בהוצאות משפט (ראו: ע"א 11801/04 לחאם נ' חמדאן ואח' (טרם פורסם); ע"א 7221/01 י.ג רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שיווק מוצרים והפצתם בע"מ , פ"ד נו(4), 178).

7.

השיקול העיקרי לעיכוב הביצוע הנטען על-ידי המבקש נעוץ במצבו הכלכלי הקשה. אולם, כבר נקבע כי מצב כלכלי קשה והכבדה על חייב המתקשה לפרוע את חובו אינם עילה לעיכוב ביצועו של פסק דין וזאת גם אם הזוכה לא ייפגע פגיעה של ממש מדחיית התשלום (ראה: ע"א 4903/02 ב.ס השקעות בע"מ ואח' נ' מנהל המכס והמע"מ (לא פורסם); בש"א 4403/94 ויצמן נ' דאודי (לא פורסם)).

8.

עם זאת, נוכח הסכמתה של המשיבה 2 לבקשה, יש לקבל את הבקשה ככל שהיא נוגעת לחלקה של המשיבה 2 בהוצאות. אשר לחלקה של המשיבה 1, אשר מתנגדת לעיכוב הביצוע, סכום ההוצאות שנפסקו לזכותה עומד על 20,000 ₪. לגבי סכום זה נקבע בפסק הדין, כי סכום זה ישולם על-ידי כל אחת מקבוצות הנתבעים (המערער 1 והמערערים 2-3) בחלקים שווים ביניהם. משמע, חלקו של המערער 1 בתשלום זה, לפחות ביחסים שבינו לבין המערערים 1-2, עומד על 10,000 ₪. אמנם, ייתכן שיש להבין את החיוב כחיוב המוטל על כל הנתבעים ביחד ולחוד. אולם גם כך, למשיבה 1 זכות תביעה בגין סכום זה גם כלפי המערערים 2-3.

9.

לאור האמור, אני מקבל את הבקשה באופן חלקי, ומורה על עיכוב מימושה של הערבות הבנקאית אשר הופקדה על-ידי המערער בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת"א 307/01, בש"א 22518/00), כדי סך של 20,000 ₪ וזאת עד למתן פסק הדין בערעור.