ע"א 3546/10 אליהו מישאלי נ. אולגה קליין

1.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ד"ר ד' אבניאלי), במסגרתו הורה בית המשפט לרשם המקרקעין לרשום את פרנצ'יסק קליין ז"ל וקרול קליין ז"ל (להלן: המנוחים ) כבעלים של חלקות 179, 81 בגוש 6607 (להלן: המקרקעין ), תחת שמם של המבקשים.

2.

מפסק דינו של בית המשפט המחוזי עולה כי המשיבות הן יורשותיהן של המנוחים, אשר המקרקעין שבנידון היו בבעלותם משנת 1991. בשנת 1990 נערכו שני חוזי מכר, הנחזים להיות חתומים על-ידי המנוחים והמבקשים. מאוחר יותר הועבר רישום הבעלות במקרקעין על שם המבקשים, מספר חודשים לאחר שנרשמו על שם המנוחים. בשנת 2008 עתרו המשיבות לבית המשפט המחוזי למתן סעד הצהרתי לפיו המקרקעין נרשמו על שם המבקשים בתרמית. לטענתם הדבר נודע להם בעקבות מסמכים שהגיעו לידיהם לאחר פטירתו של עו"ד ג'ורג' יעקובוביץ' ז"ל, אשר ייצג את המנוחים בעסקה זו.

3.

בית המשפט המחוזי קיבל את התובענה וקבע כי המקרקעין נרשמו על שם המבקשים בתרמית לאחר שחתימות המנוחים זויפו על גבי חוזי המכר והמסמכים הנלווים. לפיכך הורה בית המשפט על רישום המקרקעין על שם המנוחים תחת שמם של המבקשים. במסגרת פסק-דינו קבע בית המשפט כי שטרי המכר של המקרקעין לא נחתמו על-ידי המנוחים וכי חוזי המכר לא נחתמו על-יד המשיב 2. עוד נקבע כי לא הוכח שהתמורה בגין העסקה שולמה למנוחים. לפיכך נקבע כי העסקה לא נערכה בתום לב וכי המבקשים אינם רשאים ליהנות מהגנת סעיף 10 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, שעניינו רכישת זכות במקרקעין מוסדרים תוך הסתמכות על הרישום בתום לב.

המבקשים הגישו בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין לבית המשפט המחוזי. במסגרת החלטת בית המשפט נקבע כי לא עלה בידי המבקשים להצביע על קיום סיכויי ערעור גבוהים. יחד עם זאת, נקבע כי מאזן הנחות נוטה לטובת המבקשים, שכן עם ביצוע פסק-הדין יוכלו המשיבות למכור את המקרקעין דבר אשר יעמיד את המבקשים בפני שוקת שבורה. עוד ציין בית המשפט כי חלפו כעשרים שנים עד להגשת המרצת הפתיחה ולכן נראה שעיכוב קצר לא יגרום למשיבות נזק משמעותי. לפיכך הורה בית המשפט כי פסק-הדין יעוכב עד להגשת הערעור בכפוף להפקדת 20,000 ש"ח.

4.

במקביל להגשת הערעור לבית משפט זה הגישו המבקשים בקשה זו לעיכוב ביצוע פסק-הדין עד להכרעה בערעור. בבקשה דנן טוענים המבקשים כי סיכויי הערעור גבוהים. בכלל זה טוענים הם כי בית המשפט נתן משקל רב לראיות הנסיבתיות בעוד היה באפשרות המשיבות להביא ראיות ישירות לעניין חתימת המנוחים על שטרות המכר. עוד טוענים הם כי השיהוי בהגשת התובענה על-ידי המשיבות פגע ביכולתם להוכיח את טענותיהם ולהבאת ראיות. בנוסף טוענים הם כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, שכן אם יושלם רישום המקרקעין על שם המשיבות והן ימכרו את המקרקעין, הרי ייפגעו סיכויי המבקשים לקיום פסק-הדין בערעור. יש לציין כי המבקשים טוענים כי לא היה בידם לעמוד בערבות שקבע בית המשפט המחוזי בסד הזמנים שנקבע ולכן העדיפו לפנות ישירות בבקשת עיכוב הביצוע לבית משפט זה עד להכרעה בערעור.

5.

המשיבות טוענות כי סיכויי הערעור הינם נמוכים. לשיטתן המבקשים אינם מעלים טיעונים כבדי משקל בערעורם ביחס לקביעות בית המשפט קמא אשר עשויים להביא לקבלת הערעור. כמו כן, לא עלה בידי המבקשים להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. בעניין זה מדגישות המשיבות כי לא הוכחה טענתם של המבקשים כי הן נעדרות יכולת כלכלית לפצותם אם יזכו בערעור והמקרקעין יימכרו. הן מטעימות כי דווקא המבקשים לא עמדו בהפקדת הכספים בסך 20,000 ש"ח שהוטלה עליהם כתנאי למתן עיכוב הביצוע במסגרת החלטת בית המשפט המחוזי, דבר המלמד שהמבקשים אינם רואים חשיבות בעיכוב הביצוע.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה ותשובת המשיבות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע על המבקש עיכוב ביצוע של פסק הדין או מתן סעד זמני בערעור לשכנע את בית המשפט כי סיכוייו להצליח בערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו במובן זה שפעולה על פי פסק הדין טרם הכרעה בערעור תקשה באופן ממשי על החזרת המצב לקדמותו, אם יזכה המבקש בערעורו (ראו: ע"א 8800/04 שטיינר נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (לא פורסם, 11.11.2004); ע"א 2471/05 מוזס נ' הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות בע"מ (לא פורסם, 14.4.2005)) . במקרה דנן נראה כי ערעורם של המבקשים נוגע ברובו לקביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא ביחס לתוקפה של עסקת מכר המקרקעין, קביעות אשר ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בהן, ולכן על פניו סיכויי הערעור נמוכים. בנוסף, נזקם של המבקשים אם יזכו בערעור ולא ניתן יהיה להעביר את המקרקעין לרשותם ניתן לפיצוי. מדובר בחלקת אדמה בלתי מעובדת שלא נעשה בה שימוש, והמבקשים לא הצביעו על כל נזק שיגרם להם מהעברת חלקה זו לגורם שלישי מלבד נזק כספי, הניתן כאמור לפיצוי. כמו כן, לא עלה בידם של המבקשים להוכיח כי הם לא יוכלו להיפרע מהמשיבות אם יזכו בערעור. הטענה בעניין זה נטענה בעלמא ללא כל תמיכה או ביסוס. לצד דברים אלה יש לציין כי עולה מתשובת המשיבות כי עיכוב הביצוע עלול להסב להם נזק, מקום בו יבקשו לקדם תוכנית לאיחוד וחלוקה של המקרקעין. מאחר שקביעותיו של בית המשפט קמא מצביעות על תרמית כלפי המנוחים ועל התנהלות חסרת תום לב של המבקשים במהלך המשפט, מצדיקות אף קביעות אלו להימנע מעיכוב ביצוע פסק-הדין בו זכו המשיבות (ראו: ע"א 9767/08 קדמני נ' מולא (לא פורסמה, 17.12.08)).

משאלה פני הדברים, דין הבקשה להידחות. המבקשים יישאו בשכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ש"ח.