ע"א 3563-23 ע"א 3563-23

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופטת ע' וינברג-נוטוביץ) מיום 4.5.2023 בחדל"ת 47077-05-22, בה קבע בית המשפט כי ההסכם בין המשיבות 5-1 (קבוצת בכר) לבין בעלי הזכויות בפרויקט ברחוב הרא"ה 277 ברמת גן (המשיבים 8) יבוטל כנגד הפקדת סכום כסף בקופת הנאמן, תוך שדחה את התנגדות המבקשת.

הרקע לבקשה

1.המשיבות 5-1 (להלן: קבוצת בכר) הן קבוצת חברות שעסקה בייזום וביצוע פרויקטים של התחדשות עירונית בגוש דן. המשיב 6 הוא בעל השליטה בקבוצת בכר. ביום 26.6.2022 ניתן צו לפתיחת הליכים לקבוצת בכר לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון); והמשיב 7 – עו"ד עמית פינס, מונה כנאמן (להלן: הנאמן).

באותה עת, הייתה קבוצת בכר קשורה בהסכמים לביצועם של 10 פרויקטים עתידיים של התחדשות עירונית אשר טרם החל ביצועם (להלן: הפרויקטים העתידיים). בכלל זאת, התקשרה קבוצת בכר בהסכם לביצוע תמ"א 38 עם בעלי הזכויות בבניין ברחוב הרא"ה 277 ברמת גן (הם המשיבים 8. להלן: בעלי הזכויות ו-פרויקט הרא"ה או הפרויקט, בהתאמה).

2.במסגרת הליכי חדלות הפירעון, פרסם הנאמן הזמנה להציע הצעות לרכישת זכויות קבוצת בכר בפרויקטים העתידיים. המבקשת – חברת א. לוי השקעות ובניין בע"מ – נתנה את ההצעה הגבוהה ביותר שעמדה על סכום כולל של 10 מיליון ש"ח. מתוך סכום זה, תומחר פרויקט הרא"ה על ידי המבקשת בסך של 900,000 ש"ח. לאחר שמציעים אחרים לא הביעו נכונות להשתתף בהליך התמחרות, הודיע הנאמן למבקשת כי הצעתה היא הזוכה וכי היא תוגש לאישור בית המשפט.

3.בהתאם, הגיש הנאמן ביום 12.7.2022 בקשה לאישור הצעת הרכישה של המבקשת ביחס לפרויקטים העתידיים. ביום 19.7.2022 הגישו בעלי הזכויות את התנגדותם להתקשרות עם המבקשת לביצוע פרויקט הרא"ה, וזאת מטעמים שונים. בין היתר, טענו בעלי הזכויות כי אין להם כל היכרות עם המבקשת או אמון בה ובחוסנה הכלכלי; וכי עקב טיב ומהות הפרויקט – הדורש יחסי אמון מיוחדים – אין מקום לכפות עליהם את ההתקשרות עמה. כן טענו בעלי הזכויות כי ההסכם בו הם התקשרו עם קבוצת בכר פקע או בוטל משלא התקיים התנאי המתלה שנקבע בו; וכי ממילא לא ניתן להעביר את זכויותיה וחובותיה של קבוצת בכר מכוח ההסכם ללא הסכמתם של בעלי הזכויות.

4.ביום 25.8.2022 התקיים דיון בבקשת הנאמן לאישור הצעת המבקשת, בו נידונה בין היתר התנגדות בעלי הזכויות. במהלך הדיון, ציין בא כוחם של בעלי הזכויות כי המשיבה 10, מעוז דניאל – חברה קבלנית לבנייה בע"מ (להלן: מעוז דניאל), מוכנה לשלם עבור הזכויות בפרויקט הרא"ה 1,500,000 ש"ח. בתום הדיון הורה בית משפט קמא לצדדים לבחון אפשרות לשיתוף פעולה בין בעלי הזכויות לבין המבקשת.

5.ביום 25.10.2022 התקיים דיון נוסף, במהלכו עמד בא כוח בעלי הזכויות על התנגדותם לכך שהזכויות בפרויקט הרא"ה יומחו למבקשת, בטענה כי אין לכפות עליהם התקשרות עם יזם שהם אינם מעוניינים בו. כן חזר בא כוח בעלי הזכויות על הצעת מעוז דניאל לשלם לקופת הנאמן סך של 1,500,000 ש"ח עבור הזכויות בפרויקט הרא"ה, ואף לשאת בהוצאות שהוציאה קבוצת בכר בקשר לפרויקט. בתגובה לכך הסכימה גם המבקשת לשפר את הצעתה ביחס לפרויקט לסכום זהה. בתום הדיון הורה בית המשפט לבא כוח בעלי הזכויות להגיש תצהיר וטופס הצעה המפרטים את הצעת מעוז דניאל.

6.ביום 3.11.2022 הגישו בעלי הזכויות את המסמכים האמורים. המבקשת מצידה התנגדה לקבלת הצעתה של מעוז דניאל, בטענה כי זו הוגשה באיחור מבלי שמעוז דניאל נטלה חלק בהליכי המכר בהם נקט הנאמן.

7.ביום 25.1.2023 הגיש הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הוא המשיב 9. להלן: הממונה) את עמדתו ביחס לפרויקט הרא"ה. הוא ציין כי על אף שמבחינה עקרונית ניתן לכפות על בעלי הזכויות את המחאת הזכויות בפרויקט למבקשת, יש לתת משקל משמעותי להתנגדותם. הממונה הדגיש כי מאחר שמדובר בהתקשרות עתידית לטווח ארוך המחייבת שיתוף פעולה שוטף בין הצדדים לאורך זמן, יש לשאוף ליצירת יחסים טובים ותקינים בין הצדדים, שאינם נעשים תחת כפיה מצד בית המשפט. כן צוין כי יש לתת משקל גם לעובדה שהפרויקט מצוי בשלב ראשוני מאוד. עוד הוסיף הממונה כי מאחר שברור שהמחאת הזכויות בפרויקט כפופה לאישור בית המשפט, לא ניתן לטעון כי המבקשת הסתמכה על זכייתה בזכויות בפרויקט. מטעמים אלה ציין הממונה כי הוא אינו יכול להמליץ לבית המשפט לכפות על בעלי הזכויות את המחאת הזכויות בפרויקט למבקשת.

מעבר לאמור, ציין הממונה כי לאחר שבעלי הזכויות יסדירו את חובותיהם לקבוצת בכר בגין ההוצאות שהיא הוציאה ביחס לפרויקט, ניתן יהיה להכריז על היפרדות בין הצדדים, כך שבעלי הזכויות יהיו משוחררים להתקשר עם קבלן אחר כרצונם, ללא מעורבות של בית המשפט.

8.בהמשך, התקיים ביום 30.4.2023 דיון במעמד הצדדים. במהלך הדיון, הודיע הנאמן כי הוא הגיע להסכמות עם המבקשת, בעלי הזכויות ומעוז דניאל, לפיהן מעוז דניאל תשלם לקופת הנאמן סכום של 850,000 ש"ח, וכן תשלם למבקשת פיצוי בסך 1,400,000 ש"ח. הנאמן הדגיש כי למבקשת יש זכות משפטית כמציעה שהציעה את ההצעה הגבוהה ביותר בהליך המכר שהוא קיים, וזאת על אף שבית המשפט לא אישר את ההצעה.

הממונה מצדו הודיע כי הוא אינו יכול להמליץ על אישור הסדר שכזה. הטעם לכך הוא שקבלת הצעת המבקשת הייתה מותנית באישור בית המשפט; וכל עוד לא ניתן אישור כזה – אין מקום לבוא בדברים עם המבקשת לקבלת פיצוי.

בעקבות התנגדות הממונה, הציע בית המשפט כי ההסכם בין בעלי הזכויות לבין קבוצת בכר יבוטל כנגד תשלום מלוא הסכום שהוצע על ידי מעוז דניאל – קרי 2,250,000 ש"ח – לקופת הנאמן; וכי סכום זה יוחזק בנאמנות עד להכרעה בטענות המבקשת בדבר זכותה לקבל פיצוי, לגביהן יתקיים דיון נפרד (להלן: הצעת בית המשפט).

הנאמן, בעלי הזכויות והממונה הסכימו כולם להצעת בית המשפט. לעומת זאת, המבקשת התנגדה להצעה וביקשה שתינתן החלטה ביחס לטענותיה בדבר אופן ניהול הליכי המכר וקבלת הצעתה המאוחרת של מעוז דניאל. על כן, בסיום הדיון נקבע כי תינתן החלטה.

החלטת בית משפט קמא

9.בהחלטה מיום 4.5.2023 נדחתה התנגדות המבקשת וניתן תוקף להצעת בית המשפט לה הסכימו יתר הצדדים. בהחלטה צוין כי הצעת המבקשת הייתה מותנית, בין היתר, בקבלת אישור בית המשפט אשר לא ניתן. עוד ציין בית המשפט כי כדי שניתן יהיה לאשר את הצעת המבקשת חרף התנגדות בעלי הזכויות להתקשר עמה, יש לבחון את השאלה האם בנסיבות העניין חל סעיף 75 לחוק חדלות פירעון – המאפשר להמחות את זכויותיה של קבוצת בכר בפרויקט למבקשת. בית המשפט הבהיר כי שאלה זו נוגעת ליחסים שבין קבוצת בכר והנאמן לבין בעלי הזכויות, ולמבקשת אין כל מעמד ביחס אליה. כן הובהר כי רק ככל שיימצא כי ניתן לבצע המחאה כאמור, תהפוך טענתה של המבקשת בדבר הופעת מציע מאוחר לרלוונטית, ויהיה צורך לבחון מהי ההצעה הזוכה בהתאם לעקרונות שהותוו בפסיקה. עם זאת, בית המשפט ציין כי לאור הסכמת הגורמים הרלוונטיים – הנאמן ובעלי הזכויות – להצעת בית המשפט, אין עוד צורך להכריע בתחולת סעיף 75 לחוק חדלות פירעון.

זאת ועוד, בית המשפט קבע כי אין צורך להכריע גם בשאלה האם יש לאשר את הצעתה המאוחרת של מעוז דניאל, שכן הצעת בית המשפט אינה מאשרת את מכר הזכויות של קבוצת בכר בפרויקט למעוז דניאל אלא את ביטול ההסכם בין בעלי הזכויות לבין קבוצת בכר. זאת, כנגד תשלום סכום מוסכם על ידי בעלי הזכויות, באמצעות מעוז דניאל. גם בסוגיה זו, סבר בית המשפט כי אין למבקשת כל מעמד.

לנוכח האמור, נדחתה התנגדות המבקשת וניתן תוקף להסכמת יתר הצדדים להצעת בית המשפט. בהתאם, נקבע כי בעלי הזכויות יפקידו סך של 2,250,000 ש"ח בקופת הנאמן בתוך 30 יום ממתן ההחלטה, וכנגד ההפקדה יבוטל ההסכם בו הם התקשרו עם קבוצת בכר. כן קבע בית המשפט כי המבקשת רשאית להגיש בקשה ביחס לטענותיה לקבלת פיצוי בתוך 14 יום.

10.ביום 10.5.2023 הגישה המבקשת ערעור על החלטה זו, ולצדו הבקשה לעיכוב ביצוע המונחת לפניי.

טענות הצדדים

11.לטענת המבקשת, סיכויי הערעור להתקבל גבוהים מאוד. בין היתר, היא טוענת כי החלטת בית משפט קמא מכשירה למעשה את זכייתה של מעוז דניאל בזכויות בפרויקט הרא"ה, ובכך מביאה לפגיעה מהותית בעקרונות השוויון והצדק. זאת, שכן הצעתה של מעוז דניאל לרכישת הזכויות הוגשה באיחור, ומבלי שהיא נטלה כל חלק בהליכי המכר שקיים הנאמן. מנגד, המבקשת השקיעה זמן ומשאבים בהגשת הצעה סדורה לרכישת הפרויקטים העתידיים ולקיום הוראות הנאמן. כן נטען כי ההחלטה מביאה לפגיעה בלתי סבירה בשיקול דעתו של הנאמן, אשר הביע את עמדתו כי אין להזדקק להצעה מאוחרת לרכישת פרויקט אחד מתוך הפרויקטים העתידיים, לאחר שהליכי המכר כבר הסתיימו.

זאת ועוד, המבקשת טוענת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן הזכות למשלח יד זכתה למעמד חוקתי בחוק יסוד: חופש העיסוק. כן נטען כי אם לא יעוכב ביצוע ההחלטה, לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו. מנגד, נטען כי הנזק שיגרם לבעלי הזכויות בשל עיכוב קל נוסף בקידום הפרויקט אינו שקול לאובדן הרווח של המבקשת והפגיעה בה. זאת, גם בהתחשב בכך שביצוע הפרויקט טרם החל ובעלי הזכויות עדיין מתגוררים בדירותיהם.

מטעמים אלה סבורה המבקשת כי יש הצדקה לעיכוב ביצועה של החלטת בית משפט קמא.

12.בעלי הזכויות, מעוז דניאל והממונה סבורים מנגד כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות. לטענתם, הן סיכויי הערעור הנמוכים והן מאזן הנוחות מטים את הכף לעבר דחיית הבקשה. באשר לסיכויי הערעור, נטען בין היתר כי הצעתה של המבקשת לרכישת הזכויות בפרויקט כפופה לאישור בית המשפט אשר מעולם לא ניתן. כן נטען כי החלטת בית משפט קמא היא למעשה החלטה שלא לאשר את הצעת המבקשת, וכי החלטה מסוג זה מצויה בליבת שיקול הדעת של בית משפט של חדלות פירעון. במקרה זה, כך נטען, בית משפט קמא הגיע להחלטתו לאחר שערך איזון ראוי וצודק בין מכלול השיקולים השונים, ואף הותיר בידי המבקשת את האפשרות לתבוע פיצוי. על כן, ברי כי לא קמה הצדקה להתערבות ערכאת הערעור בהחלטה.

באשר למאזן הנוחות, נטען כי הנזקים שעלולים להיגרם לכאורה למבקשת אם תידחה בקשתה – ניתנים לפיצוי כספי. זאת משום שלמבקשת – בהיותה חברה יזמית – אין כל עניין בנכס הספציפי, אלא בפוטנציאל הרווח הגלום בו. מן העבר השני, נטען כי עיכוב ביצוע הפרויקט יגרום להכבדה ניכרת על בעלי הזכויות. בהקשר זה צוין כי החלטת הוועדה המקומית לאשר היתר בנייה לפרויקט הוגבלה לזמן קצוב, ועלולה לפוג עד שיוכרע הערעור. כן נטען כי חלוף הזמן עלול להביא עמו שינויים שונים לרבות במחירי הדיור, אשר יקשו על בעלי הזכויות להוציא את הפרויקט לפועל.

13.הנאמן מצדו הותיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. הוא ציין כי לשיטתו סיכויי הערעור להתקבל אינם מבוטלים, שכן החלטת בית משפט קמא משנה בדיעבד את כללי הליך המכר שנוהל על ידיו, ומביאה לפגיעה באינטרס הלגיטימי של המבקשת.

באשר למאזן הנוחות, טוען הנאמן כי משעה שהמבקשת הסכימה לקבל פיצוי כספי כנגד ויתורה על הזכויות בפרויקט, דומה כי עסקינן במחלוקת כספית בעיקרה ועל כן הנטייה תהיה שלא לעכב את ביצוע ההחלטה. לצד זאת, הוא מציין כי אם ביצוע ההחלטה לא יעוכב, הרי אם הערעור יתקבל בסופו של דבר – עלולה המבקשת להיתקל בקושי "להחיות" את ההסכם בין קבוצת בכר לבין בעלי הזכויות.

דיון והכרעה

14.לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים מזה ומזה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

הנחת המוצא היא כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים" (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). על המבקש לסטות מכלל זה להוכיח כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים; וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שאם תידחה הבקשה והערעור יתקבל ייגרם לו נזק בלתי הפיך. בין שני שיקולים אלה מתקיים יחס של "מקבילית הכוחות", כאשר נהוג לייחס למאזן הנוחות מעמד בכורה (ראו, למשל: ע"א 8382/22 מועצה אזורית מרום הגליל נ' משה, פסקה 7 (20.12.2022) (להלן: עניין מרום הגליל); ע"א 7253/22 משה נ' צם, פסקה 9 (1.1.2023); ע"א 2242/23 ניו ספורט ומרקטינג בע"מ נ' זילברג, פסקה 8 (16.4.2023)).

15.במקרה דנן, אינני סבורה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת. אכן, ייתכן כי אם ביצועה של החלטת בית משפט קמא לא יעוכב וערעור המבקשת יתקבל, תאבד המבקשת את ההזדמנות לבצע את פרויקט הרא"ה לחלף קבוצת בכר. אף-על-פי-כן, נראה כי גם המבקשת עצמה אינה חולקת על כך שהנזק שעלול להיגרם לה כתוצאה מכך הוא נזק כספי גרידא אשר ניתן יהיה לפצותה בגינו.

על כך ניתן ללמוד, בראש ובראשונה, מכך שבמסגרת ההליך קמא המבקשת עצמה כבר הסכימה לוותר על זכותה הנטענת לביצוע הפרויקט בתמורה לתשלום של 1,400,000 ש"ח. משכך, אין היא יכולה להישמע כעת בטענה כי צפוי להיגרם לה נזק בלתי הפיך כתוצאה מכך שתילקח ממנה זכות זו.

גם מנימוקי המבקשת בבקשה שלפניי עולה כי האינטרס שלה בביצוע הפרויקט הוא אינטרס כלכלי-מסחרי בלבד. המבקשת לא טענה כי יש לה עניין ייחודי בפרויקט הספציפי בו עסקינן, או כי ביצועו טומן בחובו ערך מוסף עבורה החורג מערכו הכספי. למעשה, הנזק הממשי היחיד עליו הצביעה המבקשת בבקשתה הוא אובדן הרווח שצפוי להיגרם לה.

מכל האמור עולה אם כן בבירור כי הנזק לו טוענת המבקשת הוא נזק כספי גם לשיטתה שלה, ודחיית הבקשה לעיכוב ביצוע אינה צפויה לגרום לה נזק בלתי הפיך שאינו בר-פיצוי (ראו והשוו: ע"א 46/12 ניסים אסייג, ייעוץ וניהול בע"מ נ' אדרת, פסקאות 21-20 (5.3.2012); ע"א 6636/15 קריסטל נ' עו"ד רוט, הנאמן לנכסי החייב, פסקאות 16-14 (27.10.2015); ע"א 910/21 אלו את ניצן בע"מ נ' מוריה חברה לפיתוח ירושלים בע"מ, פסקה 10 (9.3.2021). כן השוו: עניין מרום הגליל, בפסקה 7).

מנגד, עיכוב ביצוע החלטת בית משפט קמא צפוי להביא לעיכוב נוסף בביצוע פרויקט הרא"ה. ביצוע הפרויקט מילא התעכב בשל כניסתה של קבוצת בכר להליכי חדלות פירעון, ועיכוב נוסף עלול להכביד על בעלי הזכויות ולגרום להם נזקים. זאת, בין היתר בשים לב לכך שהחלטת הוועדה המקומית לאשר מתן היתר לביצוע הפרויקט בכפוף לתנאים, אשר ניתנה ביום 4.8.2022, תקפה לפרק זמן מוגבל של שנתיים (עם אפשרות להארכה בשנה נוספת).

לבסוף, לא למותר לציין גם כי הצעת בית המשפט אשר קיבלה תוקף בהחלטה, קבעה כי הכספים שתשלם מעוז דניאל יופקדו בנאמנות אצל הנאמן עד להכרעה בטענות המבקשת בדבר זכותה לקבל פיצוי. מדובר בהפקדה של סכום של 2,250,000 ש"ח, כך שגם לאחר תשלום הסכום המוסכם של 850,000 ש"ח לקופת הנאמן, תיוותר יתרה בסך 1,400,000 ש"ח לתשלום למבקשת. על כן, ככל שייקבע בסופו של דבר כי למבקשת אכן נגרם נזק כתוצאה מדחיית הצעתה לרכישת הזכויות בפרויקט, וייקבע כי היא זכאית בגינו לפיצוי – לא יהיה כל קושי לפצותה לפחות בסכום של 1,400,000 ש"ח.

בנסיבות אלה, מובילים שיקולי מאזן הנוחות למסקנה כי לא קמה הצדקה לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט קמא, וזאת אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור. יצוין למעלה מן הצורך ומבלי לקבוע מסמרות ביחס לכך, כי אף ביחס לסיכויי הערעור יהיה על המבקשת להתגבר על מספר משוכות שצוינו בתשובות בעלי הזכויות, מעוז דניאל והממונה לבקשה לעיכוב ביצוע.

16.הבקשה נדחית אפוא. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים 10-7 בסכום של 1,500 ש"ח כל אחד (ובסה"כ 6,000 ש"ח).