ע"א 7253-22 ע"א 7253-22

על פי תקנה 135(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018, בית המשפט מוסמך לחרוג, מעלה או מטה, מסכומי הערובה הנקובים בתוספת השלישית לתקנות. כידוע, השיקולים שיש להביא בחשבון בבחינת בקשה להגדלת סכום הערובה על ידי בית המשפט הם, בין היתר, אומדן ההוצאות הצפוי ככל שההליך יידחה, מורכבות ההליך והיקפו, מספר המשיבים וגובה ההוצאות בהן חויב יוזם ההליך בערכאה הקודמת (ראו: ע"א 7300/21 אסרף נ' בובליל (24.2.2022); ע"א 9042/22 לומדעת מכשירי כתיבה בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (2.3.2023)). כמו כן, על אף שהפקדת הערובה בבית משפט זה לא נועדה להבטיח את תשלום ההוצאות בערכאה הדיונית, העובדה שההוצאות שנפסקו בערכאה קמא לא שולמו על-ידי יוזם ההליך מהווה שיקול העשוי להצדיק חריגה מסכום הערובה שנקבע בתוספת (ראו: ע"א 6903/10 עמר נ' עזבון המנוחה מריה גוטמן ז"ל (21.2.2011); עניין בובליל).

בענייננו, הערעור מופנה נגד שמונה משיבים, אשר לפחות חמישה מהם (הנחלקים לשלוש קבוצות המיוצגות באופן נפרד) לוקחים חלק פעיל בהליך. כמו כן, לחובת המערערים נפסקו הוצאות לאורך ההליך קמא, ואף במסגרת החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע שהגישו לבית משפט זה, שסכומן המצטבר ניכר. לטענת המשיבים 5-1 הוצאות אלה טרם שולמו על-ידי המערערים, וטענה זו לא הוכחשה בתשובת המערערים (אם כי נטען שאף המשיבים לא פעלו בהתאם להתחייבויותיהם השונות). בנסיבות אלה, ועל מנת להבטיח את הוצאות המשיבים בהליך זה, ככל שייפסקו, אני סבורה כי יש מקום להגדיל את סכום הערובה שעל המערערים להפקיד במסגרת ההליך, לסך של 60,000 ש"ח.

אשר על כן, עד ליום 14.3.2022 ישלימו המערערים את סכום הערובה לסך של 60,000 ש"ח, שאחרת יירשם ההליך למחיקה ללא צורך במתן החלטה נוספת.

ככל שתושלם הערובה על-ידי המערערים עד למועד האמור, המשיבים יגישו את תשובותיהם לערעור בהתאם להחלטתי מיום 24.1.2023.