פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
3635/19
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המערער:
אלון גורן
נ ג ד
המשיבים:
1. בני וקנין
2. רפאל טל (טוויל)
בקשת המערער מיום
26.9.2019 לתיקון הודעת הערעור; תשובת המשיב 1 מיום 27.10.2019; תשובת המשיב 2
מיום 27.10.2019
החלטה
לפניי בקשה מטעם המערער לתיקון הודעת הערעור שהוגשה בהליך זה, הנסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בת"א 60709-12-12 מיום 10.4.2019 בו נדחתה תביעה שהגיש המערער כנגד המשיבים והתקבלה בחלקה התביעה שכנגד שהגיש המשיב 1 כנגד המערער.
הבקשה הוגשה על רקע חלופי בא-כוח המערער (הערעור הוגש על ידי המערער, בעצמו, ויצוין כי המערער הינו עורך-דין; לאחר הגשת הערעור מינה המערער באי-כוח לייצגו בערכאת הערעור ואלו אף הגישו בינתיים את הסיכומים מטעמו). המערער עותר לאפשר לו לערוך שני תיקונים: ראשית , הוספת פרק חדש לערעור (באורך של כעמוד אחד) שכותרתו: "שגה בית המשפט הנכבד קמא שעה שהסתמך על ראיות שצירף המשיב 1 לסיכומיו, מקום שאלה צורפו שלא כדין" (להלן: התיקון הראשון המבוקש ); שנית , המערער מבקש "לתקן ולהבהיר את לשונן של פסקאות 17 ו-246 בכתב הערעור" (להלן: התיקון השני המבוקש ).
המשיבים מתנגדים לבקשה על שני ראשיה.
כידוע, הסמכות להתיר את תיקון הודעת הערעור מעוגנת בתקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, והיא מתפרשת הן על תיקון נימוק קיים, הן על הוספת נימוק להודעת הערעור המקורית. ככלל, שיקול-הדעת השיפוטי בבקשה לתיקון כתב הערעור הינו רחב ומושתת על מגוון שיקולים שיש לבוחנם בכל מקרה לגופו (ראו ע"א 2734/09 פיוטרקובסקי נ' ארנון , פיסקה 12 (20.6.2010) והאסמכתאות
שם ).
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין יש מקום להיעתר לבקשה בחלקה ולהתיר את התיקון המבוקש הראשון בלבד. סבורני כי מדובר בתיקון נקודתי, ממוקד ומצומצם בהיקפו ואינני סבור כי בשלב הדיוני הנוכחי יש בו משום פגיעה במשיבים או משום סרבול ההליך. כמו כן, הבקשה הוגשה בשלב דיוני מוקדם יחסית, בטרם הוגשו סיכומי הצדדים (וממילא בטרם התקיים דיון) והכלל הוא שמקום בו מצוי ההליך הערעורי בשלביו המקדמיים, הגישה לגבי בקשות לתיקון הודעת הערעור היא ליברלית יחסית, בכפוף לכך שאין מדובר בפריצת הגבולות הראויים מבחינת הזכויות הדיוניות של הצד שכנגד ומבחינת תקינות ההליך המשפטי (ראו חמי בן-נון וטל חבקין
הערעור האזרחי 294-293 (מהדורה שלישית, 2012)). אכן הבקשה נסמכת כל כולה על חילופי ייצוג המערער ואולם כאשר בקשת התיקון מוגשת בשלב דיוני מוקדם ועסקינן בתיקון ממוקד, התירה הפסיקה בעבר את תיקון הודעת הערעור גם בנסיבות של חלופי ייצוג (ראו והשוו, ע"א 8602/12 אביבה נ' זאב (14.3.2013); אך ראו מנגד, בש"א 494615 פלוני נ' פלוני , פיסקה 9 (20.7.2015) שם נקבע כי "אין בהחלפת ייצוג כדי להצדיק באופן אוטומטי החלפה של כל כתבי הטענות שהוגשו בגדר ההליך משל מדובר בהליך המתחיל מראשיתו" [ההדגשה שלי – ר' ג']). במילים אחרות, כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ואת הנימוק בדבר חלופי הייצוג יש לבחון על בסיס מכלול נתוניו של התיק לרבות מועד הגשת הבקשה והיקף התיקון המבוקש. בנסיבות אלה סבורני כי יש לאפשר את התיקון המבוקש הראשון. עם זאת שונים הם פני הדברים לגבי התיקון המבוקש השני. לא הוצג בבקשה כל טעם מהותי המצדיק תיקון זה ואין זה ברור מהבקשה (אשר נוסחה באופן לקוני למדי לגבי תיקון מבוקש זה) מה הצורך ב"תיקון" ו"הבהרה" של שתי הפסקאות הרלוונטיות בהודעת הערעור.
המערער יגיש עד ליום 8.12.2019 הודעת ערעור מתוקנת וסיכומים מתוקנים מטעמו, ואלה יכללו כמובן אך ורק את הנימוקים הנוספים מושא התיקון המבוקש הראשון . יובהר למען הסר ספק כי אין שינוי בהיקף סיכומי המערער ואלה יעמדו על 15 עמודים כפי שנקבע במקור. המועד להגשת סיכומי המשיבים מוארך עד ליום 9.2.2020. המערער יגיש סיכומי תשובה (ככל שהוא חפץ בהגשתם) עד ליום 1.3.2020.
הבקשה מתקבלת כאמור אך בחלקה (לאחר הגשת תשובות מנומקות מטעם המשיבים) ובנסיבות אלה יישא המערער בהוצאות המשיב 1 בסך של 1,000 ש"ח ובהוצאות המשיב 2 בסך של 1,000 ש"ח.
ניתנה
היום, ג' בכסלו התש"ף (1.12.2019).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם