פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
3651/15
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המערער:
מלכיאל שרבט
נ ג ד
המשיבים:
1.
יצחק שרבט
2. שלום שרבט
3. בנימין שרבט
4. בכור שרבט
5. עו"ד ארז חבר - מנהל מיוחד
6. הכונס הרשמי
בקשה להשבת עירבון
החלטה
הערעור שבכותרת נדחה ללא צו להוצאות בפסק דין מיום 11.1.2016. לאחר סיום ההליך הגיש המערער בקשה להשבת העירבון ולהעברתו לידי צד שלישי, בנו מאיר שרבט. התבקשו עמדות המשיבים, ואלו הובאו בפניי כעת.
מעיון בתיק עולה כי בינתיים הגיש המערער בקשה למחיקת בקשתו האמורה להעברת העירבון לידי צד שלישי, ועתה מבוקש כי העירבון יועבר ישירות לבא-כוחו, עורך הדין יהודה שוורץ.
עיינתי בתגובות המשיבים ומהן עולה כי מוקד העניין אינו מצוי בזהות הגורם אליו יועבר הסכום, בנו של המערער או בא-כוחו, אלא בכך שהמערער נתון בהליכי פשיטת רגל. בהתחשב בנתון זה, מוקנים נכסיו של המערער לנאמן על נכסיו, ועל כן - ועל כך עמדו בתגובותיהם המשיבים 1-4 (הגם שציינו שהבקשה טרם הומצאה לידיהם), המשיב 5 (המנהל המיוחד לנכסי המערער) וכונס הנכסים הרשמי - ככלל ההנחה היא כי יש להעביר את הסכום שהופקד לקופת פשיטת הרגל (ראו ע"א 144/14 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (17.8.2014)).
עם זאת כונס הנכסים הרשמי סייג עמדתו, בציינו כי "דין הבקשה להידחות, אלא אם צד ג' ימציא אסמכתא המעידה כי הכספים ששימשו לעירבון הוצאו מחשבון הבנק שלו, ומהווים חלק מנכסיו". המערער ציין בבקשתו המתוקנת כי הוא הפקיד את כספי העירבון "באמצעות בני משפחתו שהלוו לו את הכספים", אך בטענה זו, כפי שהועלתה, וודאי שאין די כדי להוביל אל המסקנה כי אין לראות בכספי העירבון נכס של המערער (והמערער מופנה למשל לע"א 4955/13 חגולי נ' עיריית ראשון לציון
(14.6.2015)).
נוכח האמור בסיפה לעמדת כונס הנכסים הרשמי, טרם שאכריע בבקשה ניתנת למערער הזדמנות להשלים בקשתו ולצרף כל ראיה שימצא לנכון. השלמת המערער תוגש בתוך שבעה ימים מעת המצאת ההחלטה לידיו, ובד בבד עם הגשתה לבית המשפט ימציא אותה לכל המשיבים (וככל שאיזה מכתבי הטענות שהגיש טרם הומצא למי מהם, ידאג גם להמצאתו).
ניתנה היום, כ"א
באדר ב התשע"ו (31.3.2016).
ליאת
בנמלך
ר
ש מ ת