פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
3651/15
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המערער:
מלכיאל שרבט
נ ג ד
המשיבים:
1.
יצחק שרבט
2. שלום שרבט
3. בנימין שרבט
4. בכור שרבט
5. עו"ד ארז חבר - מנהל מיוחד
6. הכונס הרשמי
בקשה
להשבת עירבון
החלטה
1.תלויה ועומדת בקשת המערער להשבת העירבון שהופקד בהליך זה (עירבון בסך של 18,000 ש"ח) לידי בא-כוחו. אעיר כי התיק לא הושב לטיפולי תקופה ממושכת וכי כונס הנכסים הרשמי הגיש תגובתו ביום 6.12.2016, ועל כן מתן ההחלטה התעכב.
לגופם של דברים - ההליך הסתיים ללא חיוב המערער בהוצאות, אולם המשיבים טענו כי אין מקום להשיב את הסכום לידי בא-כוחו כמבוקש היות והוא נתון בהליכי פשיטת רגל. בנסיבות אלו, כך נטען, יש להורות על העברת הסכום לקופת פשיטת הרגל.
ניתנה לצדדים אפשרות להשלים עמדותיהם וכעת יש להכריע בבקשה.
2.לאחר שעיינתי בכל החומר שבפניי ושקלתי בדבר החלטתי כי יש להורות על העברת סכום העירבון לקופת פשיטת הרגל, כעמדת המשיבים.
בפסיקתו של בית משפט זה הובהר כי היות ונכסיו של בעל-דין המצוי בהליכי חדלות פירעון מוקנים לבעל תפקיד, אזי כאשר הופקד על ידו עירבון במסגרת הליך משפטי וזה הסתיים ללא חיוב בהוצאות, ניתן לבקש את העברתם של כספי העירבון - ככל שניתן לראות בהם "נכס של בעל הדין החייב" - לקופת הפירוק או לקופת פשיטת הרגל (ראו ע"א 144/14 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי
(17.8.2014) והאסמכתאות המובאות שם. כן ראו עע"מ 1118/16 ח.א.ש. מערכות ושירותים בע"מ נ' עיריית אשקלון
(8.11.2016)).
לטענת המערער אין להורות כן בענייננו כיוון שהעירבון הופקד "באמצעות כספי בני משפחתו שהלוו לו את הכספים". להשלמה אותה התאפשר למערער להגיש בעניין זה (החלטה מיום 31.3.2016) צירף הוא תצהיר של בנו, בו טוען בנו כי כספי העירבון שולמו מכספים של חברה בבעלותו.
ואולם, אין בנטען בבקשה ובהשלמה כדי להוביל למסקנה כי אין להעביר את כספי העירבון לקופת פשיטת הרגל.
ראשית, בהחלטה בע"א 4955/13 חגולי נ' עיריית ראשון לציון (14.6.2015) עמדתי על הכלל לפיו:
"כאשר מופקד בבית המשפט כסף מזומן, הגורם שעומד מול בית המשפט - הן בשלב ההפקדה והן בשלב ההחזר - הוא יוזם ההליך. בפסיקה הודגש בהקשר זה כי גם אם יוזם ההליך הסתייע בצד שלישי לשם הפקדת כספי העירבון, אין בכך כדי לשנות ממהות העירבון כסכום שהופקד על ידי יוזם ההליך לשם הבטחת הוצאות הצד שכנגד. על כן ככלל אין מקום להתחקות אחר מקורם של כספי העירבון שהופקדו מטעם יוזם ההליך, וממילא אין בידי צד שלישי שסייע לו לפי הטענה בגיוס כספי העירבון כדי לבקש את השבת הכספים ישירות לידיו (ראו החלטת כב' השופט נ' סולברג רע"א 674/15 דוידוב נ' עו"ד ניר שדה - בתפקידו כמנהל מיוחד , פסקה 7 (19.5.2015) (להלן: עניין דוידוב )). כן ראו: ע"א 4606/08 צ.א.מ.א. הובלות דקל בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (24.10.2010); ע"א 144/14 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (17.8.2014); עע"מ 2411/09 מגדל הזוהר לבנין בע"מ נ' עיריית לוד (4.10.2011); ע"א 2242/09 נאמן נ' כונס הנכסים הרשמי (3.1.2011))" [ההדגשה הוספה].
בהתאם לפסיקה זו יוזם ההליך הערעורי הוא המוחזק כמי שהפקיד את כספי העירבון, וככלל "אין מקום להתחקות אחר מקורם של כספי העירבון".
שנית, במקרה דנן התבקשה העברה של כספי העירבון לידי בא-כוח המערער על יסוד הטענה כי העירבון הופקד בעזרת בני משפחה של המערער, ובהשלמה נטען כי מדובר בכספי חברה בבעלות בנו. ואולם, וכפי שטענו בצדק המשיבים 5 ו-6 בתגובות שהגישו, טענה זו לא הוכחה ואין באסמכתאות שצורפו להשלמה כדי ללמד על מקור כספי העירבון (לא צורף למשל תדפיס חשבון בנק של החברה שלפי הנטען מכספה הופקד העירבון, וההחלטה אשר צורפה עניינה - על פי המצוין בתצהיר עצמו - בהליך ערעורי אחר), כך שהטענה נטענה בעלמא.
בנסיבות אלו, ומשהמערער לא הוכיח כי יש לסטות בענייננו מן הכלל שהותווה בפסיקה, עליו עמדתי לעיל, עמדת המשיבים מתקבלת, וכספי העירבון יועברו אפוא לקופת פשיטת הרגל של המערער.
ניתנה
היום, י"ד בשבט התשע"ז (10.2.2017).
ליאת
בנמלך
ר
ש מ ת