ע"א 3687/20 לו-באן משאבים בע"מ נ. מדינת ישראל, רשות המיסים

לפניי בקשה לתיקון הודעת הערעור שהוגשה בע"א 3687/20. המשיבות 4-1 מתנגדות לבקשה.

הסמכות להתיר תיקון של כתב הערעור קבועה בתקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, והיא מתפרשת הן על הוספת נימוק לכתב הערעור והן על תיקונו של נימוק קיים (במאמר מוסגר יצוין כי נראה על פני הדברים כי גם בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר נכנסו לתוקף לאחר הגשת הערעורים דנן, נתון לבית המשפט שיקול דעת רחב ביותר בבואו להכריע בבקשות לתיקון ערעור או תשובה בכתב לערעור, וראו לעניין זה תקנה 142 לתקנות החדשות, הקובעת כי "בית המשפט רשאי להתיר תיקון של ערעור או של תשובה בכתב, לפי העניין, בתנאים שיורה").

ככלל, הגישה הנוהגת ביחס לבקשות תיקון המוגשות בשלביו המקדמיים של ההליך היא ליברלית, וזאת מתוך מטרה לאפשר את מימוש זכות הערעור וכן לאפשר לערכאת הערעור להכריע במכלול המחלוקות בין הצדדים, בנסיבות שבהן אין בתיקון המבוקש כדי לפגוע בצד שכנגד, להכביד על ההליך או לעכב את הדיון (ע"א 2734/09 פיוטרקובסקי נ' ארנון (20.6.2010); ע"א 562/19 זקלד נ' לב לבונטין בע"מ

(21.11.2019); ע"א 1422/20 שירי נ' חיון (4.11.2020)). במסגרת דיון בבקשה לתיקון כתב ערעור בוחן בית המשפט מגוון רחב של שיקולים לרבות מידת נחיצותו של התיקון לצורך תחימת המחלוקת בין הצדדים; האם התיקון חורג מהמסגרת העובדתית שנדונה והוכחה בפני בית המשפט קמא והאם יהיה בתיקון כדי להאריך שלא לצורך את הדיון, כדי להכביד עליו או לסרבלו; הסיבה שבעטיה נשוא התיקון לא נכלל מלכתחילה בכתב הערעור המקורי והטעמים שהציג המבקש להצדקת התיקון לאחר הגשת הערעור תוך סטייה מעקרון הוודאות והיציבות הדיונית; האם יוזם הערעור היה מיוצג בעת הגשת כתב הערעור המקורי, אם לאו; האם הבקשה לתיקון כתב הערעור הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת הערעור, או מחוצה לו; השלב הדיוני בהליך שבו הועלתה הבקשה והאם היעתרות לה תוביל לעיכוב הדיון או לפגיעה ביעילות הדיונית. עוד שוקל בית המשפט האם דחיית הבקשה תוביל לפגיעה בלתי מידתית בזכות הטיעון של יוזם הערעור, ומנגד, האם היעתרות לבקשה תוביל לפגיעה בלתי מוצדקת בזכויות הצד שכנגד או לפגיעה בעיקרון השוויון הדיוני בין בעלי הדין (ע"א 3657/09 ברזילי נ' אוחיון (3.12.2009); ע"א 592/09 אל עמור נ' אל עמור (13.9.2010); ע"א 4942/20 פלונית נ' קופ"ח לאומית , פיסקה 4 (6.1.2021)).

בקשת התיקון שבכותרת הוגשה בשלב מוקדם של ההליכים, בטרם הוגשו סיכומי הצדדים, ובנסיבות אלה, ככלל, הגישה כלפי בקשה לתיקון הודעת הערעור היא ליברלית, כל עוד התיקון המבוקש אינו חורג מהמסגרת העובדתית שנדונה והוכחה בפני בית המשפט קמא. על נקודה זו ממש חלוקים הצדדים. לטענת המשיבים 4-1 (להלן: המשיבים ), המתנגדים לבקשת התיקון, הטענות שברצונה של המערערת

בע"א 3687/20 (להלן: המערערת ) לצרף לכתב הערעור (להלן: הסוגיה מושא בקשת התיקון ) הועלו אמנם על ידה בערכאה קמא אך נזנחו בשלב מוקדם מאוד של ההליך. על כן יש לראות את הטענה כחורגת מן המסגרת העובדתית שנדונה והוכחה בפני בית המשפט קמא. המערערת מצידה אינה חולקת על כך שהסוגיה מושא בקשת התיקון לא נדונה בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי, אך זאת לשיטתה בשל הסכמה שהתגבשה, לטענתה, בין הצדדים במהלך ניהול ההליך, ולא מחמת זניחתה.

איני רואה מקום לטעת מסמרות באשר לסיבה שבגינה הסוגיה מושא בקשת התיקון לא נתבררה בסופו של דבר לגופה על ידי בית המשפט המחוזי. לצורך הכרעה בבקשת התיקון (ומבלי להביע עמדה לגופן של טענות), די בכך שהסוגיה מושא בקשת התיקון אכן הועלתה מפורשות בפני בית המשפט קמא, אף אם בשלב מוקדם של ההליך. המסגרת הדיונית של בקשה לתיקון הודעת הערעור אינה האכסניה המתאימה להכריע בשאלה אם התגבשה בין הצדדים הסכמה דיונית במהלך ניהול ההליך בבית המשפט קמא, או שמא הסוגיה מושא בקשת התיקון אכן נזנחה על ידי המערערת, כפי טענת המשיבים.

על רקע זה ובשים לב לאמת המידה הליברלית החלה בכגון דא, כמפורט לעיל, ולנוכח עיתוי הגשת הבקשה, באתי לכלל מסקנה כי יש לאפשר למערערת לתקן את הודעת הערעור כפי המבוקש על ידה, תוך הבהרה כי טענת המשיבים שלפיה הסוגיה מושא בקשת התיקון מהווה משום הרחבת חזית – תהיה שמורה לה והיא תהיה רשאית כמובן להעלות טענה מסוג זה במסגרת הסיכומים שיוגשו על ידה בהליכים דנן. ממילא אין לראות בהחלטה זו כמו גם בהיתר לתיקון הודעת הערעור משום הבעת עמדה בסוגיה.

הבקשה מתקבלת אפוא.

המערערת בע"א 3687/20 תגיש הודעת ערעור מתוקנת עד ליום 12.4.2021.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.