ע"א 3694/07 משה(מהדי אחלקי) קלימי נ. עו"ד שי פיאדה

1.

לפני בקשה לעיכוב ביצועו של מאסר שהוטל על המבקש בגין אי-עמידה בתשלומים וחיובים אחרים שהוטלו עליו בגדרו של הליך פשיטת רגל.

2.

המבקש מצוי בהליכי פשיטת רגל שהחלו לפני כארבע שנים, ובמסגרתם הוא חויב לשלם סכומי כסף שונים והתייצב לחקירה במשרדי הנאמן שמונה לנכסיו. מהחלטות שונות שניתנו בעניינו של המבקש בבית-המשפט המחוזי עולה, כי המבקש אינו עומד בחיובים הכספיים שהוטלו עליו ואף לא התייצב לחקירה במשרדי הנאמן כפי שהורה לו בית-המשפט. עוד עולה מהחלטות אלה, כי המבקש נמנע מלהתייצב לדיוני בית-המשפט. בגין כל אלה, הורה בית-משפט קמא ביום 24.5.06 – מכוח סמכותו לפי סעיף 179 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם – 1980 (להלן:"הפקודה") – על מאסרו של המבקש לתקופה של 30 ימים. עוד הורה בית-המשפט כי המבקש ישוחרר בכפוף להפקדת סכום של 25,000 ש"ח.

עוד נקבע כי עם שחרורו של המבקש, הוא יתייצב לדיון בבית-המשפט ויפרט כיצד בכוונתו לפרוע את יתרת חובותיו, ואם לא יעשה כן, ישקול בית-המשפט לאסרו בשנית. לאחר מאסר המבקש, הפקיד האחרון את הסכום שנקבע בהחלטה ושוחרר מן המאסר.

3.

בהחלטתו מיום 25.4.07 הורה בית-משפט קמא בשנית על מאסרו של המבקש עד החלטה אחרת, מן הטעם שהמבקש המשיך להמרות את הצווים שניתנו בעניינו. עוד נקבע, כי המבקש יובא לאולם בית-המשפט ביום 6.5.07 על מנת לבחון האם מילא אחר צו התשלומים שניתן בעניינו. בקשה לעיכוב ביצוע המאסר שהגיש המבקש נדחתה, אולם בית-משפט קמא הורה כי אם יפקיד בקופת הכינוס סכום של 25,000 ש"ח הוא ישוחרר עד למועד הדיון שנקבע. המבקש נאסר ביום 25.4.07 והוא שוהה כעת במאסר.

4.

המבקש הביא את השגותיו נגד החלטה זו

בערעור שהוגש לבית-משפט זה. בד בבד עם הערעור, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצועו של המאסר עליו הורה בית-משפט קמא. לטענתו, החלטתו של בית-משפט קמא ניתנה מבלי שנחקרה יכולתו הכלכלית ובהעדר המצאה כדין של ההזמנה לדיון וההחלטה. עוד טוען המבקש, כי פקודת פשיטת הרגל אינה מיועדת לאכוף חיובים חודשיים המוטלים על חייבים כפי שנעשה בעניינו, וכי בית-משפט קמא טעה כאשר הסתמך על הפקודה חלף חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז -1967. בהמשך טוען המבקש, כי בפני בית-משפט קמא תלויה ועומדת בקשה שהוגשה מטעמו לביטול החלטת בית-המשפט מיום 7.7.05 וכי מאסרו מנוגד להוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולהלכה הפסוקה בנושא מאסר חייבים. המשיבים מבקשים להשאיר את החלטת בית המשפט קמא על כנה, מטעמיה.

5.

החלטתי לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע, ולהורות על שחרורו של המבקש ממאסר עד להכרעה בערעור שהוגש מטעמו. כידוע, הכלל הוא כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים (ע"א 7840/06 חכמון נ' זאב וולך , לא פורסם). בית-המשפט יורה על עיכוב ביצוע של החלטה או של פסק דין בכפוף להתקיימותם של שני תנאים מצטברים: הראשון, כי לא ניתן לשלול את סיכויי הערעור להתקבל, והשני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת עיכוב הביצוע. במאזן זה, שיקול מרכזי הוא היכולת להשיב את המצב לקדמותו, אם לא יעוכב

הביצוע והמבקש יזכה בערעור (ראו, לדוגמה, ע"א 8380/06 האפוטרופוס הכללי נ' פלוני , לא פורסם; ע"א 8800/04 שטיינר נ' בנק המזרחי המאוחד, לא פורסם;

ע"א 8800/04 שטיינר נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ , לא פורסם; בש"א 3158/91 פלאטו שרון נ' קומפני פריזיין דה פרטיסיפסיון , פ"ד מה(5) 499, 504). בנסיבות המקרה שלפנינו – ומבלי לקבוע מסמרות בשאלת סיכויי הערעור מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת עיכוב הביצוע, שכן ככל שהמבקש יזכה בערעורו, לא ניתן יהיה להחזיר לאחור את הגלגל, לאחר סיום תקופת המאסר.

עיכוב הביצוע מותנה בהפקדת סך של 5000 ש"ח בקופת הכינוס.