ע"א 3722/04 עמי הראל נ. כונס הנכסים הרשמי

1.זו בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל הננקטים כנגד המבקש עד להכרעה בערעור שהגיש על החלטת רשם בית המשפט המחוזי (כב' הרשם ע. אזר) בה דחה את בקשתו למתן צו כינוס נכסים.

2.בית המשפט קמא דחה את בקשת המבקש לכינוס נכסים לאחר שמצא דופי רב בהתנהגותו. קביעה זו נסמכה על התנגדות הנושה, רואה חשבון ורקר וכונס הנכסים הרשמי אשר טענו כי המבקש פעל בחוסר תום לב בעת הליך פשיטת רגל קודם שהתנהל בעניינו בכך שיצר חובות באותה תקופה והורשע בעבירות מרמה וזיוף שנעשו במהלכה. עד נוסף, דני אדלר, התייחס לתלונה למשטרה שהוגשה על ידו כנגד המבקש בגין גניבת שיקים. בית המשפט קבע כי "הצטברות החשדות, הנסיבות ההרשעה בפלילים בעבירות מרמה, יצירת חובות בשעת היותו פושט רגל, כל אלה מחייבים דחיית הבקשה".

3.בקשת המבקש לעכב את ההליכים עד להכרעה בערעור אינה אוצרת בתוכה כל נימוקים שהם להצדקתה, ודי בכך כדי לדחותה. אולם גם עיון בנימוקי הערעור לגופם מלמד כי סיכוייו להתקבל אינם טובים. טעמיו של הרשם לדחיית הבקשה מתבססים על ראיות ונתונים שהוצגו בפניו, והסיכוי להתמודד כנגד קביעות עובדה שנקבעו אינו רב, מה גם שלכך נוספות קביעות בית המשפט בפסק הדין המרשיע המדברות בעד עצמן.

4.מעבר לכל אלה, המבקש לא צירף את נושיו כמשיבים בבקשה, וממילא לא ניתן ליתן צו הפוגע בהם בלא שיתופם בהליך בדרך של עיכוב הליכי הוצאה לפועל הננקטים מטעמם (ע"א 7755/03 קדוש נ' כונס הנכסים הרשמי; רע"א 2642/03 מרואן נ' כונס נכסים רשמי; ע"א 5804/02 טייב נ' כונס נכסים רשמי ; ע"א 1208/04 איפרגן נ' כונס נכסים רשמי).

5.למבקש נערכה חקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל והושתו עליו תשלומים חודשיים בהתאם ליכולתו.

לאור האמור, הבקשה נדחית.