ע"א 3784/10 פלוני נ. פלוני

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (הרכב השופטים: י' שנלר , ק' ורדי ו ר' לבהר-שרון , להלן: ההרכב ), מיום 21.3.2010, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת בעמ"ש 1062-08.

1.

המערערת, שאינה מיוצגת, מנהלת מזה שנים רבות הליכים משפטיים נגד שני אחיה -

הם המשיבים - הליכים שעדיין תלויים ועומדים ובבסיסם סכסוך ירושה. ערעור זה מופנה כנגד החלטת ההרכב הדן בערעורה שלא לפסול עצמו, חרף שתי בקשות שהגישה המערערת כי ההרכב שנקבע שידון בעניינה יחדל מלעשות כן ואף יימנע מלדון בכל הליך משפטי אחר שתגיש בעתיד. המערערת עתרה במקביל לפסילת השופט י' שנלר (להלן: אב בית הדין ) מלדון בעניינה בבקשות רשות ערעור שהגישה. אף בקשתה זו נדחתה ביום 22.3.2010 בהחלטה מנומקת. אציין כי ערעור הפסלות הובא לעיוני רק כעת, עם סיומם של הליכים ממושכים בנוגע להפקדת אגרה וערבון בערעור.

2.

בבקשות הפסלות שהגישה המערערת טענה היא כי חברי ההרכב גיבשו עמדה נחרצת בעניינה. את זאת הסיקה מהחלטות קודמות שנתן ההרכב ואף החלטות שנתן אב בית הדין בעניינה, והתבטאויותיו, שלא הותירו, לדעתה, מקום לספק באשר לתוצאות הערעור שהגישה. המשיבים התנגדו לבקשה. בית המשפט קמא דחה את הבקשה מכל וכל. תחילה קבע ההרכב כי אין מקום לסגנון בו השתמשה המערערת בבקשותיה אשר אין לאפשרו במסגרת הליכים משפטיים. לגופן של טענות ציין ההרכב כי עניינה של המערערת הובא לפני אב בית הדין לאור הנחיית נשיא בית המשפט דאז, א' גורן, ולא, כפי שטענה המערערת, בהתאם ל"בחירתו המכוונת" של אב בית הדין. עוד צוין כי חלק מבקשותיה של המערערת שנדונו לפניו אף התקבלו. כן הוסיף ההרכב כי פסק דין קודם שנתן ואשר דן בשאלת שכר הטרחה של מנהל העזבון היטיב עם המערערת, ומכל מקום אין בפסיקה זו דבר עם בקשות הפסילה הנוכחיות. ההרכב הוסיף כי אין כל שחר לטענות כאילו נחרץ בדעתו בכל הקשור לערעור הנוכחי, וקבע כי למעשה לא החל לדון בו נוכח בקשות המערערת. עוד הוסיף ההרכב כי אף אין בכל הנטען כנגד אב בית הדין נימוק לפסילת ההרכב. עוד הוסיף ההרכב כי הבקשה נגועה בשיהוי. מאחר ומדובר באי שביעות רצון של המערערת מהחלטות, אשר אינן בסיס לבקשת פסילה, והמערערת לא הצביעה על התבטאות כלשהי שיש בה קביעה נחרצת בעניינה, קבע ההרכב כי יש לדחות את הבקשה. לסיום, הדגיש ההרכב כי חרף בקשותיה השונות והסגנון אשר ננקט בהן, ידון בעניינה של המערערת בנפש חפצה, לפי הדין והפסיקה.

3.

מכאן הערעור שלפניי. המערערת מתארת בערעור ארוך ומפורט אליו צורפו נספחים רבים את התנהלות ההרכב וכן מציגה החלטות קודמות של אב בית הדין אשר מצביעות, לדידה, על נעילת דעתו בעניינה, שכן "(ש)הוא המכריע למעשה כאשר האחרים רק חותמים על החלטותיו". לדעתה, קביעת הדיון בערעור לתאריך קרוב, תוך הוראה בדבר הגשת עיקרי טיעון קצרים מצביעים על "אי רצינות

תהומית" של ההרכב. גם בפסיקת ההוצאות נגדה רואה המערערת בסיס לפסילה. המערערת אף ביקשה לתקן את הערעור. בין היתר, ביקשה להוסיף פרטים על החמרת מצבה הרפואי, ולהבהיר, כי בניגוד לאמור בהחלטה אין לה זכות ערעור על החלטות ההרכב. המערערת ביקשה גם להוסיף מסמכים נוספים לערעורה ובהם בקשות והחלטות שונות, המעידים לדעתה על חוסר התאמתו של ההרכב, ושל אב בית הדין בפרט,

לדון בעניינה והמצביעים על הסבל האישי הכרוך בהליכים שהיא מנהלת.

4.

דין הערעור להידחות. תחילה אעיר כי גם בערעור זה אין המערערת בוחלת במלים וסגנונה אינו מקובל בהליכים משפטיים. השימוש בלשון בוטה אינו מאפשר לקיים בדיקה עניינית ורצינית של הטענות (ע"א 10064/08 עו"ד יגאל גיל נ' נעמי גל (לא פורסם, 18.12.2008); ע"א 1365/07 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 11.6.2007)), זאת בשעה שבקשה לפסילת שופט מחייבת רצינות בטרם יוטל צל כבד על השופט אישית ועל מערכת השפיטה, ולכן הראיות שיש להביא לשם הוכחת קיומה של עילת פסלות חייבות להיות משמעותיות. לפיכך ברי, כי חשדות, תחושות והשערות הנעדרים בסיס עובדתי מעבר לאמירתם, אינם יכולים לשמש לטענת פסלות (יגאל מרזל דיני פסלות שופט , 84-85 (2006)).

5.

אכן, יש למערערת טרוניה נגד אופן ניהול ההליכים עד הנה ועל החלטות שנתן ההרכב ואב בית הדין בפרט הנוגעות להמשך הטיפול בעניינה, נגד החלטות דיוניות הכוללות השתת הוצאות נגדה כמו גם ניסיונות להציע דרך לסיום ההליכים בפשרה. טענות אלה, כפי שכתב ההרכב בהחלטתו, ובצדק, יש להביע בדרך מקובלת, בצורה עניינית ולא כלפי היושבים בדין. בוודאי שלא במסגרת הליכי פסלות. מקומן הוא ב ערכאת הערעור, בהליכי ערעור רגילים על פי סדרי הדין - אם בדרך של הגשת ערעור בזכות, ואם בדרך של הגשת בקשת רשות ערעור כפי שהדין מחייב (ראו: ע"א 7052/10 בן ציון שיפטן, עו"ד נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 24.10.2010)), כאשר גוף ההחלטה הוא שצריך לעמוד לביקורת ולא גופו של היושב בדין (ע"א 6619/10 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 10.10.2010)). לכך כיוון ההרכב בהחלטתו, בניסיונו לסייע למערערת בנתיבי המשפט.

6.

אוסיף כי ניכר כי ההרכב ואב בית הדין בראשו, עושים כל מאמץ להתחשב בעובדה שהמערערת אינה מיוצגת ולאפשר לה את יומה בבית המשפט, תוך סבלנות ופתיחות בגבולות הדין והפסיקה.

עם זאת, אין משמעות הדבר כי כל בקשות המערערת יתקבלו והדברים ברורים. לסיום, לאחר שבחנתי את מכלול הטענות של המערערת בכובד ראש, ועיינתי במכלול החומר שצירפה, שוכנעתי כי לא קם כל חשש ממשי למשוא פנים בעניינה של המערערת נוכח התנהלות הערעור עד הנה. להפך, מצאתי כי דעתו של ההרכב ושל אב בית הדין בראשו, אינה נעולה וכי ידון ויכריע בערעור בנפש חפצה. לפיכך דין הערעור להידחות והערעור יימשך כסדרו וכן כל הליך אחר בעניינה של המערערת אשר נדון בפני מי מיושבי ההרכב.

הערעור נדחה ללא צו להוצאות.