ע"א 3805/17 קיבוץ כרמים - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ. אנטיפוד השקעות בע

1.בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת נ' נצר ) עד להכרעה בערעור.

2.במרכז הסכסוך נשוא פסק הדין, הסכם שנחתם בין הצדדים בשנת 2007 לאספקת יבולי ענבים מכרמי המבקש לתקופה של 21 שנים. בית משפט קמא דחה הטענה כי המבקש נהג בחוסר תום לב בשלב המשא ומתן, אך קיבל הטענה לחוסר תום לב בקיום ההסכם, הבא לידי ביטוי בכך שהמבקש הסתיר מהמשיבה מידע רלוונטי וזרה חול בעיניה לגבי יכולתו לעמוד בהסכם נוכח התחייבותו הסותרת לספק את היבולים לצד שלישי. בית המשפט קבע כי אי עמידת המבקש בחיוביו הסבה למשיבה נזק ממשי, ולאחר דחיית תחשיבי המומחה מטעם המשיבה שהעמיד את שיעור הנזק על למעלה מ-5 מליון ₪, העמיד על דרך האומדנא את הפיצוי על סך כולל של 1,250,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (325,000 ₪ בעבור השקעות של המשיבה, 850,000 ₪ בעבור פיצויי קיום בגין אובדן רווח לשנים 2010-2009, ו-50,000 ₪ בעבור החזר עלויות). כן חויב המבקש בתשלום שכ"ט והוצאות משפט בסכום כולל של 85,000 ₪.

3.המבקש לא השלים עם פסק הדין והגיש ערעור לבית משפט זה בד בבד עם הבקשה דכאן. המבקש טען כי סיכויי הערעור להתקבל הינם גבוהים נוכח השגיאות שנפלו בפסק דינו של בית משפט קמא, וביניהן חיוב המבקש בתשלום פיצויי הסתמכות וקיום בגין אותה תקופה; קביעה כי למשיבה נגרם נזק מבלי שהדבר נתמך בראיות; ופסיקת הפיצוי על דרך האומדנה, ללא הצדקה ותוך גזירת הסכום מחוות דעת מומחה שנדחתה. עוד טען המבקש כי מאזן הנוחות נוטה לעיכוב ביצוע פסק הדין נוכח החשש כי אם יזכה בערעור לא ניתן יהיה להשיב את הכספים המסתכמים לאחר צירוף הוצאות והפרשי הצמדה וריבית לסך של כ-1,500,000 ₪.

המשיבה מצידה טענה כי סיכויי הערעור להתקבל קלושים משום שהמבקש תוקף בערעורו קביעות עובדתיות ואת אופן חישוב סכום הפיצויים, לגביו נתונה לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב. ביחס למאזן הנוחות נטען כי המשיבה הינה חברה סולבנטית ולא הוצגה תשתית ראייתית לחשש כי המבקש לא יוכל להיפרע אם יזכה בערעור.

4.דין הבקשה להידחות ברובה, כמפורט לעיל.

ההלכות הנוגעות לעיכוב ביצוע פסק דין כספי מוכרות וידועות (וראו בין היתר, בש"א 7875/96 ע.ר.מ. רעננה לבניה והשכרה בע"מ נ' שוקר , פ"ד נב(3) 285, 287 (1996); ע"א 9296/03 אהרוני נ' מנשה , פ"ד נח(2) 301, 304 (2003); בש"א 1045/12 דלק נדל"ן בע"מ נ' וינמן , פסקה 9 והאסמכתאות שם (22.2.2012)). המבקש טען כי לחובת המשיבה עומדת הימנעותה מלהציג את דוחותיה הכספיים במהלך ההליך שהתנהל בבית משפט קמא, מה שלדבריו הוביל לחיובה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו, אך אף בהתחשב בטענתו זו, לא הוצגה תשתית ראייתית לכך שהמשיבה לא תוכל להשיב את הכספים אם יזכה המבקש בערעורו. מנגד, הוצג אישור רו"ח המעיד על ההון העצמי של המשיבה. המבקש טען אף כי יש להתחשב בכך שבעלי המניות של המשיבה הם אזרחים זרים, אך בהינתן שאין יריבות ישירה בינם לבין המבקש פוחתת משקלה של טענה זו, שממילא הוכחשה על ידי המשיבה בכל הנוגע לבעל השליטה לגביו נטען כי הוא אזרח ישראל ומשפחתו שוהה בארץ.

5.יחד עם זאת ובהתחשב בטענת המבקש לכפל פיצויים שלא ניתן לומר כי סיכוייה קלושים, ובהינתן כי פיצויי הקיום נפסקו בסופו של דבר על דרך האומדנה, מצאתי להורות על עיכוב תשלום סך של 500,000 ₪ עד למתן החלטה אחרת בערעור.

צו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 15.5.2017 מבוטל.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.