ע"א 3816/98 ביצצי יוסף נ. קלימובסקי רבקה

1.בין המבקש 1 (להלן - המבקש) למשיבים נכרת חוזה, שעניינו מכר קומה וחלקים בגג בניין בתל-אביב (להלן - הנכס). לטענת המשיבים לא שילם המבקש את חלקה השני של תמורת החוזה במועד, ולפיכך הודיעו המשיבים למבקש על ביטול החוזה.

בעקבות דברים אלה הגישו המשיבים כנגד המבקש שתי תביעות. בתביעה שהוגשה לבית-המשפט המחוזי ביקשו המשיבים, כי יוצהר, שהחוזה בוטל על-ידם כדין. בתביעה שהוגשה לבית-משפט השלום, לאחר שביקשו המשיבים וקיבלו אישור לפיצול סעדים בבית-המשפט המחוזי, נתבקש סילוק-ידם של המשיבים מהנכס.

2.בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (סגן-הנשיא משה טלגם) קבע, כי חלקה השני של תמורת החוזה לא שולם במועד, וכי אישור על תשלום סכום זה שהציג המבקש בבית-המשפט, נחזה להיות מזוייף. לפיכך, קבע בית-המשפט המחוזי, כי ביטול החוזה על-ידי המשיבים נעשה כדין, והורה על מחיקת הערות האזהרה שנרשמו לטובת המבקש על הנכס.

בית-משפט השלום בתל-אביב-יפו קיבל אף הוא את תביעת המשיבים, כנגד המבקש בהעדר הגנה, וכנגד נתבעים אחרים בהסכמתם, והורה, כי הנתבעים יפונו מהנכס.

3.המבקש הגיש לבית-המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע פסקי-הדין של בית-המשפט המחוזי ובית-משפט השלום. בית-המשפט המחוזי דחה את בקשת עיכוב הביצוע, מהטעם שאינו מוסמך לעכב הליכים המתנהלים בבית-משפט אחר. לפיכך הגיש המבקש בקשות לעיכוב-הליכים ולביטול פסק-דין בבית-משפט השלום. הדיון בבקשות אלה טרם הסתיים.

4.על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי הגיש המבקש ערעור לבית-משפט זה עוד בתאריך 17.6.98. כעת מבקש הוא, כי יעוכב ביצועם של פסקי-הדין שניתנו על-ידי בית-המשפט המחוזי ובית-משפט השלום. לטענת המבקש, בעקבות כריתת החוזה דנן, הוא השקיע סכומים נכבדים בשיפוץ הנכס, וללא עיכוב הליכים, עשויים המשיבים להכנס לנכס ולפגוע בהשקעות שבוצעו. יצויין, שכיוון שפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי אינו מעניק סעדים אופרטיביים, מופנית בקשת עיכוב-הביצוע כלפי פסק-דינו של בית-משפט השלום.

המשיבים טענו, כי לבית-משפט זה אין סמכות לעכב הליכים, מקום שטרם הסתיים הדיון בבקשות שהגיש המבקש לבית-משפט השלום; העיכוב בדיון בערעור שהוגש לבית-משפט זה נגרם עקב פעולותיו המכוונות של המבקש; המבקש לא הצביע על נזק בלתי הפיך שיגרם לו במידה ולא יעוכב ביצועם של פסקי-הדין. כן התחייבו המשיבים, שלא למכור את הנכס או את הקרקע עליה הוא נמצא, או להשכירם בשכירות מוגנת עד למתן פסק-דין בערעור.

5.דין בקשה זו להדחות.

בית-משפט שלערעור אינו מוסמך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין נשוא הערעור, בטרם הסתיימו הליכי עיכוב הביצוע בבית-המשפט שנתן את פסק-הדין. בענייננו, הליכי עיכוב הביצוע בבית-משפט השלום טרם הסתיימו, וממילא, בית-משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום.

מעבר לנחוץ אציין, כי לאור התחייבות המשיבים, שלא למכור את הנכס או את הקרקע עליה הוא נמצא, או להשכירם בשכירות מוגנת עד למתן פסק-דין בערעור, ממילא לא עולה חשש, כי לא יהיה זה אפשרי להשיב את המצב לקדמותו.

אשר-על-כן, הבקשה נדחית. הצו הארעי לעיכוב ביצוע שניתן בתאריך 18.7.00 מבוטל.