ע"א 3850/17 שרה קלי נ. נפתלי נשר ,עו"ד

1.

ביום 28.2.2017 הוכרזה המבקשת (להלן: החייבת ) פושטת רגל. בד בבד הורה בית המשפט המחוזי, לבקשת המשיבים 2-1 (להלן: הנאמנים ), על מימוש פוליסות ביטוח חיים של החייבת (להלן: הפוליסות ), ככל שאין מדובר בכספים המוגנים מכוח פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה ).

2.

ביום 10.5.2017 הגישה החייבת ערעור על פסק הדין, וביום 9.7.2017 הגישה את הבקשה שלפנַי לעיכוב ביצוע, בגדרה מבוקש להורות לנאמנים להימנע מלממש את הפוליסות עד להכרעה בערעור. לטענת החייבת סיכויי הערעור להתקבל גבוהים, ומאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן הנאמנים אינם רשאים לממש כספים אלו; מדובר בכספים המיועדים למטרת קצבה שטרם הגיע המועד לתשלומם, ולפיכך מוגנים מכוח הוראת סעיף 85(1א) לפקודה. כמו כן טוענת החייבת, כי מצבה הכלכלי קשה, ומימוש הפוליסות יסב לה נזק בלתי-הפיך. מנגד טוענים הנאמנים, כי מבירור שערכו עם חברות הביטוח בהן מנוהלות הפוליסות עולה שאין מדובר בכספים מוגנים. אשר למצבה הכלכלי של החייבת טענו, כי אין בכך כדי להצדיק את אי-מימוש הפוליסות, ויש להתחשב גם באינטרס של נושיה. הכנ"ר בתשובתו מצדד בעמדתה של החייבת, ולשיטתו נכון לעכב את מימוש הפוליסות עד להכרעה בערעור, מחמת הספק האם מדובר בכספים מוגנים, אם לאו. עוד טוען הכנ"ר, כי בנסיבות העניין, שמצב הנשייה אינו ברור דיו, אין מקום 'להזדרז' ולממש את הפוליסות כבר בשלב זה.

3.

ביום 14.8.2017 הגישה החייבת בקשה להורות לנאמנים להשיב כספים שכבר מומשו על-ידם מתוך הפוליסות המנוהלות על-ידי המשיבות 5, 7 ו-8. בהחלטתי מיום 3.9.2017, ציינתי כי נדרשת הבהרה מטעם הנאמנים באשר לסיווג הפוליסות של החייבת; האם מדובר בכספים המיועדים למטרת קצבה, ואם כן מהו המועד לתשלומם כקצבה. כמו כן ציינתי, כי יש לכאורה טעם בעמדת הכנ"ר, לפיה בנסיבות העניין לא נכון היה 'להזדרז' ולממש את הפוליסות כבר בשלב זה. ביום 13.9.2017 הגישו הנאמנים הודעת עדכון, במסגרתה טענו כי מבירור נוסף שערכו עם המשיבות 5 ו-7 עולה שמדובר בכספים שאינם מוגנים מכוח הפקודה. כך, הכספים המנוהלים על-ידי המשיבה 7 הם כספים הוניים, פטורים ממס, ולפיכך אינם מוגנים. אשר לכספים המנוהלים על-ידי המשיבה 5, מדובר אמנם בכספים המיועדים לקצבה, אולם הם ניתנים למימוש ומשכך אינם מוגנים. אשר לשאלה האם לא ראוי היה להמתין עם מימוש הפוליסות בשלב זה טוענים הנאמנים, כי ככל שהדבר מתייחס לפוליסות שכבר מומשו, מדובר ב'מעשה גמור'. לצד זאת, ביחס לכספים המנוהלים על-ידי המשיבה 8 – שטרם השיבה לפנייתם – הסכימו הנאמנים לעכב את מימוש הפוליסה עד להשלמת הבירור העובדתי.

4.

לאחר עיון בטענות הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. כפי שהבהירה המשיבה 7 לנאמנים (נספח 1 להודעת העדכון), הכספים שמומשו מתוך הפוליסה המנוהלת על-ידה אינם מוגנים ובדין הועברו אפוא לקופת הכינוס. לא כן באשר לפוליסה המנוהלת על-ידי המשיבה 5. בהודעת המשיבה 5 (נספח 2 להודעת העדכון) הובהר אמנם כי מדובר בכספים המיועדים למטרת קצבה, אולם לא ברור מתוך ההודעה האם הגיע המועד לתשלומם. הנאמנים שבים ומדגישים את העובדה שהכספים ניתנים למימוש (כפי שנעשה), עובדה המלמדת לטענתם על כך שאינם מוגנים. ברם, כפי שנפסק, עצם האפשרות שהוקנתה למבוטחים למשיכה מוקדמת של כספים שנצברו עבורם כקצבה, אינה הופכת אותם לבלתי-מוגנים (ראו ע"א 7114/09 בן עמי נ' רבין (9.5.2012) פסקה 9). בענייננו, כאמור, נראה לכאורה כי טרם הגיע מועד תשלומה של הקצבה; כך עולה מעיון בתנאי הפוליסה, המפרטת על הקצבה הצפויה למבוטחת בגיל 70 (נספח י לתשובת הנאמנים; גילה של החייבת דנן הוא 65); כך עולה מן העובדה שעל משיכת הכספים שולם מס בשיעור של 35%. לכל האמור יש להוסיף את העובדה, ששיעור הכספים שמומשו זניח ביחס להיקף החובות הנטען; גם בכך יש כדי לתמוך בקבלת הבקשה.

5.

סוף דבר: ככל שהדבר מתייחס לפוליסה המנוהלת על-ידי המשיבה 5 ולפוליסה המנוהלת על-ידי המשיבה 8 (שלגביה לא נתקבלה הבהרה), דין הבקשה להתקבל. יחד עם זאת, משכבר הועברו כספים אלו לקופת הכינוס, באפשרותם של הנאמנים לבחור האם להשיבם, או להחזיקם בנאמנות בקופת הכינוס עד להכרעה בערעור. כך או אחרת, באחריותם של הנאמנים לוודא כי אם יתקבל הערעור יושב המצב לקדמותו, וזכויותיה של החייבת ביחס לכספים אלו לא תיפגענה. הכספים שמומשו מתוך הפוליסה המנוהלת על-ידי המשיבה 7 הועברו כאמור בדין, וביחס אליהם הבקשה נדחית.