פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
3883/22
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
אברהם גלייכמן
נ ג ד
המשיבים:
1. כונס הנכסים הרשמי
2. עופר שפירא, עו"ד
בקשה לעיכוב ביצוע
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 6.4.2022 בפש"ר 13422-01-15
שניתן על-ידי כבוד השופטת ס' רסלר-זכאי
בשם המבקש:
עו"ד מזי ברזילאי
החלטה
בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 6.4.2022, שניתן בפש"ר 13422-01-15 (השופטת ס' רסלר-זכאי ), וזאת עד להכרעה בערעור שהגיש המבקש.
כבר בפתח הבקשה, מציין המבקש, כי "בקשה זו מוגשת לאחר שבקשת המבקש לעיכוב הליכי ביצוע נדחתה על-ידי בית המשפט [המחוזי] ביום 10.5.2022" . אכן, בפני המבקש לעכב ביצוע פסק דין שניתן בעניינו עד להכרעה בערעורו, עומדים שני מסלולים: על-פי תקנה 145(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, קודם להגשת הערעור, ניתן לבקש מהערכאה שנתנה את פסק הדין לעכב את ביצועו עד להכרעה בערעור; על-פי תקנה 145(ג), משהוגש ערעור, ניתן לבקש זאת בערכאת הערעור. דא עקא, הלכה פסוקה היא, כי מרגע שבחר בעל הדין במסלול הראשון, וביקש מהערכאה שנתנה את פסק הדין שתעכב את ביצועו – שוב לא יוכל לפנות בבקשה שכזו גם לערכאת הערעור. "אם בחר [בעל דין] לבקש מן הערכאה הדיונית עיכוב ביצוע או סעד זמני לתקופת הערעור, הרי שהשגותיו לא תישמענה אלא במסגרת של בקשת רשות ערעור" (ע"א 2631/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' מסארוה , פס' 17 (17.6.2015)). אם כך, מנועים אנו מלדון בבקשה לעיכוב ביצוע כעת. המסלול הנכון הוא בעזרת הגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין עיכוב הביצוע; בפני המבקש פתוחה הדרך להגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור שכזו, אשר תיבחן בהתאם לשיקולים הרלבנטיים, ובשים לב לנסיבות בגינן לא הוגשה בקשה כזו במועד.
הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית אפוא בזאת. משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ב בתמוז התשפ"ב (11.7.2022).
ש ו פ ט