ע"א 3901/03 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ. זאהי קרואני

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ולפיו חויבו המערערות לשלם למשיב פיצויי נזיקין בסך 779,808 ₪, בצירוף הוצאות ושכר-טרחת עורך-דין בשיעור של 20% מסכום זה.

לטענת המערערות, סיכוייהן להצליח בערעור שהגישו על פסק-הדין גבוהים, ומאידך יש "חשש אמיתי" שהמשיב לא יוכל להחזיר להן את סכום הפיצויים אם יזכו בערעורן. המשיב טוען מנגד כי סיכויי הערעור קלושים, ומציין כי אף הוא הגיש ערעור על פסק-הדין (ע"א 4525/03), כך שייתכן שסכום הפיצויים יגדל אף יותר. עוד טוען המשיב, כי חששן של המערערות כי לא יוכל להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל ערעורן, הוא חשש בעלמא, המבוסס על סברות בלבד. ואולם, בה בעת הוא מאשר כי עקב נכותו הוא מצוי בחובות רבים, שאותם הוא מבקש לפרוע באמצעות כספי הפיצויים. לדבריו, עיכוב הביצוע יסב לו נזק רב, שכן חובותיו יילכו ויתפחו. שני הצדדים לא צירפו תצהירים לאימות טענותיהם העובדתיות.

בית-המשפט המחוזי, שלפניו טענו הצדדים טענות זהות לטענותיהם דלעיל, פסק כי אין לעכב את ביצוע פסק-הדין. זאת בשל התרשמותו, כי ערעורן של המערערות נסוב על קביעות עובדתיות, ועל כן סיכוייו להתקבל קלושים. המערערות, בבקשתן לפניי, לא מצאו לנכון להתייחס להתרשמותו זו של בית-המשפט, מעבר לדחייתה באופן כללי ולאקוני, בצירוף אזכור שתיים מטענותיהן בערעור, שהן, לדעתן, בעלות אופי משפטי. כמו כן לא מצאו המערערות לנכון להתייחס לטענות שהעלה המשיב בבית-המשפט המחוזי בתגובתו לבקשה לעיכוב הביצוע.

לאחר שעיינתי בכלל החומר שלפניי, ולאחר שנתתי דעתי לסיכויי הערעור (שהוא, אמנם, עובדתי בעיקרו), למאזן הנוחות ולאפשרות השבת המצב לקדמותו במידה שיתקבל ערעורן של המערערות ויידחה ערעורו של המשיב, הנני מורה על עיכוב ביצועו החלקי של פסק-הדין, עד לגובה של 30% מהסכום הפסוק.