פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
3932/13
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המערערים:
1. זידאן עבדאלה
2. סלים עבדאלה
3. הילה עבדאלה
נ ג ד
המשיבים:
1. עפיף רבאח
2. נעים נאסר
3. רונא נאסר
4. נאיפה רבאח
5. מדינת ישראל משרד החינוך ומשרד הפנים
6. מועצה אזורית עמק הירדן
7. מועצה אזורית כסרא-סמיע
8. קיבוץ אלומות
9. אלומות מפעלי תיירות ונופש 1998 בע"מ
10. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ
11. אלומות מפעלי תיירות ונופש 1988 בע"מ
הודעות מטעם המשיבה 7 ומטעם המשיבים 8, 10 ו-11
החלטה
המשיבים 8, 10 ו-11 הגישו הודעה לפיה בדעתם לטעון כי החלטת בית המשפט קמא טעונה שינוי ביחס לשתיים מן הקביעות שנכללו בו, והמשיבה 7 הגישה הודעה דומה ביחס לאחת מאותן שתי קביעות. משיבים אלו ציינו כי ההודעה מוגשת על פי הוראת תקנה 434 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ) וכי אין הם מגישים ערעור מטעמם על פסק הדין שכן התביעה נגדם נדחתה.
אכן, "תנאי לקיומה של זכות ערעור הוא כי ההליך השיפוטי יסתיים בהכרעה שיפוטית הפוגעת בזכות ההופלדיאנית של בעל-הדין", ומבחן זה חל גם לעניין הגשתו של ערעור שכנגד (ראו ע"א 1946/01 הקרן לטיפול בחסויים נ' האפוטרופוס הכללי , פ''ד נו(3) 311, 315-316 (2002)). עם זאת, משיב בערעור המבקש לשנות את הנמקתו של בית-המשפט קמא (להבדיל מאת תוצאת פסק הדין) אינו נדרש להגיש ערעור או ערעור שכנגד, ולמעשה כלל אין צורך בהגשת הודעה לפי תקנה 434 לתקנות סדר הדין האזרחי (שהרי תקנה 434 לתקנות סדר הדין האזרחי מסדירה הגשתו של ערעור שכנגד) (ראו: יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 841 (מהדורה שביעית, 1995); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 330, 408 (2012); ע"א 259/86
נגה נ' מנהל מס ערך מוסף , פ''ד מג(4) 147, 150 (1989); בש"א 4691/91 מדינת ישראל נ' אוזן , פ''ד מה(5) 695, 699 (1991)).
מכל מקום הודעת המשיבים 8, 10 ו-11 מיום 19.6.2013 והודעת המשיבה 7 מיום 25.6.2013 תובאנה בפני השופטים אשר ישבו בדין והן תתויקנה אפוא בתיק השופטים ביחד עם החלטתי זו.
ניתנה היום, כ"ד בתמוז תשע"ג (2.7.2013).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת