ע"א 3989/20 עו"ד עופר גבריאלי נ. אברהם אדוק

1.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשתו של המערער – בעל תפקיד בהליך פשיטת רגל המתנהל בעניינו של המשיב 1 (להלן: החייב ) בבית המשפט המחוזי בחיפה – "לקבוע כי הכספים שבקופת פשיטת הרגל של המשיב 1 [...] ישמשו כערובה אחרת חלף העירבון שנקבע". אף שלא נעלמה מעיניי יתרת הכספים המצויים נכון לעת הזו בקופת פשיטת הרגל, סבורני כי בנסיבות העניין אין די בכך. זאת, מן הטעם שאף אם הייתי מניח לטובת המערער כי אם וכאשר ייפסקו נגדו הוצאות יוותרו בקופת פשיטת הרגל סכומים המאפשרים נשיאה בהוצאות אלה, הרי שהסמכות ליתן הוראות לעניין השימוש בכספי קופת פשיטת הרגל נתונה לבית המשפט הדן בהליך פשיטת הרגל ( רע"א 129/17 עו"ד אלון ריחני נ' סטריקובסקי (1.2.2017); ע"א 8524/19 אריק אמיר, עו"ד נ' חנאי (25.5.2020 )).

אשר על כן, הבקשה נדחית. העירבון שנקבע יופקד, אפוא, עד ליום 14.9.2020, ולא – יידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת.

2.

דין בקשת החייב להורות על צירופם של הנושים כמשיבים להליך, להידחות אף היא. הכלל הוא כי בהליכים מסוגו של ההליך דנן אין חובה לצרף את כלל נושי החייב, והמשיב בערעור הוא מי שהיה בעל-דין בערכאה הדיונית. זאת, למעט מקרים חריגים שהמקרה דנן אינו נמנה עמם. הסיבה לכך היא שהאינטרס הקיבוצי של הנושים מיוצג על ידי כונס הנכסים הרשמי (השוו למשל, ע"א 5428/06 סורוקה נ' כונס הנכסים הרשמי , פיסקה 4 (26.11.2006); ע"א 2606/10 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי , פיסקה 2 (19.10.2010)) . מסקנה זו נובעת אף מהוראת תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 שלפיה "כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואיננו מערער, יהיה משיב בערעור". איני רואה לסטות מן הכלל האמור במקרה דנן, בפרט משלא הונחה לפניי תשתית מספקת המלמדת כי צירופם של הנושים דרוש מן הבחינה המהותית ומוצדק מבחינת יעילות הדיון. יוער, כי הנושים שהשיבו לבקשה (בנק לאומי לישראל בע"מ וכרטיסי אשראי לישראל בע"מ) ביקשו לפטור אותם מהתייצבות לדיון. על כן ובשים לב לכותרת ההחלטה נשוא הערעור שבה מוזכרים כמשיבים רק הכונס הרשמי והנאמן ולכך שהנושים עצמם לא הביעו באופן מפורש את רצונם ליטול חלק פעיל בהליך, לא שוכנעתי כי יש להורות על צירוף כלל הנושים כמשיבים לערעור.

הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.