פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
3997/12 - ח'
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המערער:
הרב אריה זכריה ז"ל
נ ג ד
המשיבים:
1. מיכאל עמרן
2. אשר אליה
3. יורם עמרן
4. פורמלי עו"ד מנשה קמפלר
5. פורמלי בנק ירושלים בע"מ
בקשה למחיקת הערעור
החלטה
1.
המשיבים 1-3 עותרים למחיקת הערעור.
ביסוד הבקשה עומדת הטענה כי תיק מוצגי המערער כולל מוצגים אשר לא הוצגו בבית המשפט קמא, ואף "נוצרו" לאחר מתן פסק הדין (מוצגים ט'-יא' ו-יג'-יט').
עיון במוצגים אליהם הפנו המשיבים 1-3 מלמד כי הם (וכמוהם גם מוצג כ') אכן נושאים תאריך המאוחר למועד פסק-הדין, ומכאן כי אכן מדובר במסמכים אשר לא הוצגו בבית המשפט קמא, ואף המערער בתגובתו לא התכחש לכך.
לטענת המערער חרף זאת יש לאפשר את הצגת המסמכים כחלק מתיק מוצגיו באשר לטענתו מדובר בראיות התומכות בטענות נורמטיביות שהעלה. עוד טוען המערער כי הראיות האמורות נחצות "להבהרת התמונה הכוללת" וכי יש להן חשיבות לצורך בירור הערעור. עוד נטען כי העובדות שעניינן ההתפתחות המאוחרת אשר אירעה פורטו בבקשה שהגיש המשיב 5 למחיקת הערעור נגדו, וכי בכל מקרה הסעד לו עתרו המשיבים 1-3 - מחיקת הערעור - הינו דרסטי ואין מקום להיעתר לו.
2.
לאחר שעיינתי בחומר שבפניי מצאתי כי אכן דבק פגם בתיק מוצגי המערער.
תקנה 437(א) ל תקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ) קובעת כי בתיק המוצגים המוגש בהליך ערעור מותר לכלול "מסמכים שהוצגו לפני בית המשפט בערכאות הקודמות", ותקנה 457(א) לתקנות אלה מוסיפה וקובעת כי "בעלי הדין בערעור אינם זכאים להביא ראיות נוספות, בין בכתב ובין בעל פה, לפני בית המשפט שלערעור" זולת אם בית המשפט התיר הבאתן בהתאם לאמור באותה תקנה. על בסיס הוראות אלו נקבע כי בכל הנוגע להוכחת עניין שבעובדה רשאי בעל דין לצרף לתיק המוצגים רק מסמכים שהתקבלו כראיה כדין בערכאה הדיונית או שניתנה בבית המשפט שלערעור החלטה המתירה הגשתם כראיה.
אמנם הצדק עם המערער כי כלל זה אינו חל על מסמכים המובאים לצורך ביסוס טענה נורמטיבית (ראו והשוו: ב"ש 153/06 צביח נ' מדינת ישראל , פ"ד מ (2) 345, 348 (1986); ע"א 7094/09 ברוזובסקי הובלות בע"מ נ' איתוראן איתור ושליטה בע"מ (15.11.2010)), אך עיון בחומר שבפניי מלמד כי אין אלו פני הדברים במקרה דנן, באשר המוצגים אשר צורפו נועדו להוכיח עובדות אשר אירעו לאחר מתן פסק הדין, ואף אם לטענת המערער יש בעובדות אלו כדי לחזק את טענותיו המהותיות, אין בכך לשנות מן העובדה שהן צורפו לצורך הוכחת עובדות כאמור.
כמו כן, נוכח מסקנה זו ובהתאם להוראת סעיף 7(ב) להנחיות נשיאת בית-המשפט העליון הקובעת כי כל עוד לא הוחלט להתיר הגשת ראיה "לא תהיה בסיכומים בכתב התייחסות לראיה שהגשתה התבקשה ולא ניתן יהיה לצרפה לתיק המוצגים" (כן ראו ע"א 8320/09
אלחדד נ' שמיר , פסקה 2 (13.12.2010)), לא היה רשאי המערער להתייחס לראיות אלו במסגרת סיכומיו, כפי שנעשה בפועל (ראו למשל פסקה 3.5 לסיכומים).
3.
יחד עם זאת דומני כי הסעד אותו ביקשו המשיבים 1-3 בגין כך שתיק המוצגים הוגש שלא בהתאם להוראות הדין - מחיקת ההליך - הינו אכן סעד קיצוני, אשר בנסיבות העניין אין מקום להיעתר לו ודי לנקוט בסעד מתון יותר ולפיו המזכירות תשיב לידי המערער את סיכומיו ותיק מוצגיו, והוא יגיש סיכומים ותיק מוצגים מתוקנים בהתאם להוראות הדין.
הסיכומים ותיק המוצגים המתוקנים כאמור יוגשו עד ליום 3.11.2013. בתוך אותו מועד יהיה המערער רשאי, ככל שיחפוץ בכך, להגיש בקשה להוספת ראיות (ובהקשר זה מופנית תשומת ליבו של המערער לסעיף 7(ב) להנחיות נשיאת בית המשפט העליון אשר על פיו אין לצרף לבקשה את הראיות אשר צירופן מבוקש אלא יש לציין את "עיקר מהותה של הראיה" בלבד). ככל שתוגש בקשה כאמור רשאי המערער לציין בסיכומיו בקצרה כי בעקבות התפתחות עובדתית המאוחרת לפסק הדין הוגשה על ידו בקשה להוספת ראיות, בה יוכל לפרוש טענותיו בעניין.
סיכומי המשיבים יוגשו עד ליום 1.12.2013 וסיכומי תשובת המערער (ככל שיחפוץ בהגשתם) יוגשו עד ליום 22.12.2013.
המערער ישא בהוצאות המשיבים 1-3 בסך של 1,000 ש"ח.
ההחלטה תומצא לצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה ותתויק בתיקי השופטים.
ניתנה היום, ט' בחשון תשע"ד (13.10.2013).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת