החלטה5 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 511/15 עזבון הרב זכריה אריה ז"ל נ. מיכאל עמרן

ניתן ביום

בקצרה

הוצאה לפועל · עיכוב ביצועבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קיבל בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין שדחה תביעה לביטול הסכם מכר מקרקעין. נקבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש בשל החשש להעברת המקרקעין לצדדים שלישיים, שתהפוך את הערעור לאקדמי. הליכי ההוצאה לפועל נעוצו עד להכרעה בערעור, והוצאות שנפסקו לא נעוכבו.

העובדות

המקרקעין נמכרו בשני הסכמים, והשני נחתם בלא ידיעת המנוח ונמצא כלא חוקי ולמראית עין. בית המשפט המחוזי דחה את תביעת העזבון שהוגשה על ידי אחד היורשים לביטול ההסכם. המבקש ביקש עיכוב הליכי ההוצאה לפועל עד להכרעה בערעור, בשל חשש להעברת זכויות במקרקעין לצד שלישי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על עיכוב הליכי הוצאה לפועל עד להכרעה בערעור על פסק הדין שדחה תביעה לביטול הסכם מכר מקרקעין?

הלכות

  1. 1

    בעל דין שזכה בהליך זכאי לממש את פירות זכייתו, והחריגה מכלל זה מחייבת הוכחת סיכויים טובים לערעור וכן מאזן נוחות הנוטה לטובתו

    ״על בעל דין המבקש לחרוג מכלל זה להוכיח שני תנאים מצטברים: ראשית, כי ישנם סיכויים טובים לזכייתו בערעור״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בערעורים על מחלוקות במכר מקרקעין נטייתו של מאזן הנוחות היא לעכב ביצוע מחשש להעברת המקרקעין לצדדים שלישיים

    ״בערעורים שעניינם במחלוקות על מכר מקרקעין הנטיה היא לעכב את ביצוע פסק הדין בשל החשש שהמקרקעין יועברו לצדדים שלישיים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • מאזן הנוחות
  • סיכויי הערעור
  • הוצאה לפועל
  • מכר מקרקעין
  • הערת אזהרה
  • כונס נכסים
  • עזבון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית

המשפט העליון

ע"א

511/15

לפני:

כבוד השופט מ' מזוז

המבקש:

עזבון הרב זכריה אריה ז"ל

נ ג ד

המשיב:

מיכאל עמרן

בקשה למתן צו עיכוב

ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב (כב' השופט ג' גינת) מיום

10.12.2014 בת"א 1744-09-14

בשם המבקש: עו"ד

שאלתיאל עדני

בשם המשיב: עו"ד

אליהו בר-עוז

החלטה

1.

לפני בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר יאסור על המשיב להמשיך בהליכי הוצאה לפועל בתיק הוצל"פ מס' 01-07926-53-3 עד להכרעה בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב (כבוד השופט ג' גינת ) בת"א 1744-09-14, בגדרו דחה בית המשפט את תביעת המבקש להצהיר על בטלות הסכם המכר שנחתם בין אביו המנוח לבין המשיב.

2.

הרב אריה זכריה ז"ל (להלן – המנוח ) חתם ביום 13.3.2001 על הסכם למכירת שליש מזכויותיו במקרקעין בראש העין למשיב. למימון הרכישה, נטל המשיב הלוואה מבנק ירושלים בע"מ, ולהבטחתה קיבל הבנק משכון על זכויות המשיב לפי ההסכם, ואישור לרישום משכנתה על הדירה. על המקרקעין נרשמו הערות אזהרה לטובת המשיב והבנק, אך המשיב מחק את הערת האזהרה לטובתו, וביום 31.12.2003 חתם בנו של המנוח, כמיופה כוחו, על הסכם נוסף למכירת אותם מקרקעין, הפעם לאחיו ומקורבו של המשיב, בתמורה נמוכה יותר. ההסכם השני דווח לרשויות המס אך דבר חתימתו לא הובא לידיעת הבנק.

משחדל המשיב להעביר לבנק תשלומים בגין ההלוואה, פעל הבנק למימוש המשכון ולמקרקעין מונה כונס נכסים. ביום 15.12.2005 הגישו המשיב, אחיו ומקורבו תביעה לאכיפת ההסכם השני, והמנוח הגיש תביעה שכנגד לביטול שני ההסכמים, הראשון בשל הפרתו והשני מהטעם שנחתם בלא ידיעתו. בית המשפט (כבוד השופט ע' בנימיני, פסק דין מיום 26.3.2012 בת"א 2641/05, להלן: פסק הדין הראשון ) פסק, כי ההסכם השני היה הסכם בלתי חוקי ולמראית עין בלבד, וכי התמורה המופחתת שנקבעה בו תאמה את יתרת התמורה בהסכם הראשון והמהלך כולו נעשה במטרה להונות את רשויות המס והנושים. לפיכך, הורה בית המשפט על אכיפת ההסכם הראשון, והוסיף וקבע כי על המשיב לשלם לבנק את יתרת ההלוואה, וכי ככל שלא יעשה כן – יוכל הבנק לבא בנעליו ולפעול למימוש המשכון על זכויות המשיב.

עזבון המנוח הגיש לבית משפט זה ערעור על פסק הדין (ע"א 3997/12). בית המשפט החליט שלא להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט ובהכרעתו בהתאם להן. אולם, נוכח עדכון עזבון המנוח כי שילם אחר פסק הדין את חובו של המשיב לבנק לאחר שזה לא עמד בתשלומיו, פסק בית המשפט כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי נכון ליום בו ניתן, וכי עזבון המנוח רשאי להגיש תובענה המתייחסת לנסיבות החדשות האמורות (להלן: פסק הדין בערעור ).

תובענה חדשה כזו אכן הוגשה בשם עזבון המנוח, באמצעות המבקש דנן, שהוא אחד מיורשיו, כנגד המשיב. בתביעה ביקש לבטל את הסכם המכר וכן סעדים כספיים. בפסק הדין מושא הערעור דחה בית המשפט את התביעה על הסף מחמת העדר מעמד לתובע לייצג את העזבון בלא יפוי כח מאת יתר יורשי המנוח המנויים בצוואתו. כן דחה אותה לגופה, כיוון שבפסק הדין הראשון הובאה בחשבון האפשרות שהמשיב לא יפרע את חובו לבנק ונקבע כי במקרה כזה יהא הבנק רשאי לממש את המשכון על זכויות המשיב במקרקעין, ולכן המבקש לא יכול היה לשנות את מערך החובות והזכויות שנקבעו בפסק הדין במהלך חד צדדי. עם זאת קבע, כי ככל שאכן שילם המבקש את חוב המשיב לבנק זכאי הוא להחזר ממנו, אך בירור הסכום המגיע ייערך בתובענה נפרדת.

3.

על פסק דין זה הוגש הערעור דנן. בד בבד עם הגשת הערעור הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, היא הבקשה שלפני.

4.

המבקש טוען, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן במסגרת הליכי הוצל"פ שנקט המשיב לאכיפת הסכם המכר, מונה ביום 17.12.2014 בא-כוח המשיב ככונס נכסים על זכויות המנוח במקרקעין. המבקש חושש, כי הזכויות במקרקעין יועברו על-שם המשיב וימכרו לצד שלישי, או ימומשו על-ידי נושיו של המשיב, ואזי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אפילו יתקבל הערעור. בפרט מתייחס המבקש לנושה קונקרטי של המשיב, מר אשואל, לו חב המשיב חוב בסך של למעלה ממליון וחצי ₪, בגינו הוטל עיקול על המקרקעין ונרשם משכון לטובת אשואל. המבקש, טוען, כי אם יממש נושה זה את זכויותיו במקרקעין, לא יוכל להיפרע מן המשיב אפילו יתקבל ערעורו כיוון שכספי המימוש יהיו בידי הנושה. המבקש אף חושש, כי הכונס יפעל למימוש זכויות אחרות של המנוח במקרקעין על מנת לפרוע את חוב מס השבח הרובץ על המקרקעין כדי לאפשר את העברת הזכויות על שם המשיב. לטענתו, עיכוב ההליכים לא יגרום נזק למשיב, אשר זכויותיו במקרקעין מוגנות בהערת אזהרה שנרשמה לטובתו, מה גם שלא אצה לו הדרך במימוש הזכויות ורק בשנת 2005 תבע אכיפת ההסכם שנחתם ב-2001, וממילא נוכח חובו למר אשואל לא יעלה בידו לשלם את מס הרכישה המוטל עליו לצורך העברת הזכויות על שמו.

המבקש מוסיף וטוען, כי סיכויי הערעור טובים. לטענתו, הוא בעל מעמד לנהל את התביעה לביטול ההסכם מכח סעיף בצוואה בו הורה המנוח כי ככל שיבוטל המכר על-ידי בית המשפט יינתן המגרש למבקש. לחילופין, אפילו זכאים יתר היורשים לחלק בסעד – ניתן היה לתת לו מקצת הסעד לפי זכותו או לצרף את יתר היורשים להליך אך לא לדחות את התביעה. לגוף הענין טוען המבקש, כי בית המשפט המחוזי כלל לא בחן את השלכת הנסיבות החדשות על הסכם המכר לגופן, כמתחייב מפסק הדין בערעור בו התיר בית משפט זה למבקש להגיש תובענה חדשה על יסוד הנסיבות החדשות, וכי בחינת הנסיבות לגופן מביאה למסקנה כי המבקש זכאי לבטל את הסכם המכר.

5.

המשיב מתנגד לבקשה. תחילה הגיש בקשה לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע על הסף בהעדר מעמד למבקש לנקוט הליך בשם העיזבון. ואולם, משזהו אחד מראשי הערעור על פסק הדין קמא, לא ראיתי לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע על הסף מטעם זה ולקבוע מסמרות באחד מראשי הערעור טרם הדיון בו.

בתגובתו לבקשה לעיכוב ביצוע טוען המשיב, כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש כיוון שתכלית הבקשה אינה לעכב את התשלומים כלפיו אלא להוסיף ולעכב את התשלום לרשויות המס. לטענת המשיב, הימנעות היורשים ובהם המבקש מתשלום החוב לרשויות המס גרמה לו נזקים עצומים, וכי טענות המבקש נדחו בשלוש ערכאות.

עוד טוען המשיב, כי סיכויי הערעור נמוכים. לטענתו, אין למבקש מעמד לתבוע בשם העיזבון לבדו מכמה טעמים: ראשית, בתביעה הראשונה, אשר במהלכה הלך המנוח לעולמו, המשיך בא-כוח המנוח בניהול ההליך מכח יפוי כח מאת כל יורשי המנוח, כמתחייב במצב בו לא מונה מנהל עזבון. שנית, לפי חוק הירושה תשכ"ה-1965 חלוקת העיזבון בין היורשים מתבצעת אך לאחר סילוק כל חובות העיזבון, העומדים במקרה דנן על למעלה ממיליון וחצי ₪ בגין החוב לרשויות המס לבדו. שלישית, הצוואה לא ציוותה למבקש את זכות התביעה אלא אך קבעה שככל שבית המשפט המחוזי יבטל את העסקה יינתנו לו הזכויות במקרקעין. לגוף הענין טוען המשיב, כי טענות המבקש נידונו בעבר ונדחו. כל תכלית הבקשה היא לעכב את תשלום המס על-ידי יורשי המנוח בסך למעלה ממליון וחצי ₪. בנוסף, לו מילאו היורשים את חיובם לפי פסק הדין הראשון יכול היה המשיב לשלם חובו לבנק והמבקש לא היה משלם במקומו והשאלה כולה לא היתה מתעוררת.

6.

לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובה הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע דנן להתקבל.

7.

כידוע, הכלל הוא כי בעל דין שזכה בהליך משפטי זכאי לממש את פירות זכייתו. על בעל דין המבקש לחרוג מכלל זה להוכיח שני תנאים מצטברים: ראשית, כי ישנם סיכויים טובים לזכייתו בערעור; שנית, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו במובן זה שביצוע פסק הדין טרם הכרעה בערעור יקשה באופן ממשי על החזרת המצב לקדמותו אם יזכה המבקש בערעורו. בין שני התנאים מתקיימת "מקבילית כוחות", במובן זה שמשקלו של השיקול בדבר מאזן הנוחות יגדל ככל שיִקשה יותר להעריך את סיכויי הערעור, ולהיפך (ראו, למשל, ע"א 5671/11 אנדרסון מדיקל בע"מ נ' אוניפארם בע"מ , 1.9.2011).

מאזן הנוחות בענייננו נוטה לטובת המבקש. בערעורים שעניינם במחלוקות על מכר מקרקעין הנטיה היא לעכב את ביצוע פסק הדין בשל החשש שהמקרקעין יועברו לצדדים שלישיים באופן שיהפוך את ההכרעה בערעור לאקדמית ולא ניתן יהיה להשיב מצב לקדמותו (רע"א 667/01 עזבון אל רחמן דרביה ז"ל נ' היפר מטל בע"מ ,

פד"י נו (2) 5, 7-8 (2001); ע"א 3223/09 אסתר פרונט נ' ליפא גלובינסקי , 26.8.2009). תביעתו של המבקש דנן הינה להצהרה בדבר בטלות הסכם המכר. לטענתו סעד זה יתייתר ויהפוך אקדמי משום שהמקרקעין עלולים להימכר לצדדי ג', אם מכח פעולות שיעשה המשיב, אשר בא-כוחו מונה לכונס נכסים בתיק ההוצאה לפועל, ואם מכח פעולות שיערוך נושהו של המשיב, האוחז במשכון ועיקול על זכויותיו של המשיב במקרקעין, בגין חוב בסך של למעלה ממליון וחצי ש"ח.

המבקש הוסיף וטען, כי אם יתקבל הערעור אחר שמומשו המקרקעין והועברו לצדדים שלישיים, לא יוכל הוא להיפרע מן המשיב נוכח חובו הגדול לנושה אשואל, ואילו המשיב, לעומתו, מוגן ומובטח בהערת האזהרה הרשומה לטובתו על המקרקעין. המשיב בחר שלא להתייחס כלל בתגובתו לטענות אלה, והטיעון שהציג בענין מאזן הנוחות היה קצר וכללי בלבד.

לאמור נוסיף, מבלי לקבוע מסמרות, כי עיון בטענות הצדדים מעלה כי אין מדובר בערעור שסיכוייו קלושים. די שנאמר כעת, כי בפסק הדין קמא לא נתלבנו מלוא טענות המבקש בדבר מעמדו כתובע לאור הסעיף בצוואה המעניק לו את הזכויות במקרקעין דנן ככל שיבוטל הסכם המכר, ובדבר משמעות התשלום ששילם לבנק במקום המשיב בנסיבות הענין.

8.

באיזון הכולל בין הצדדים במקרה דנן סבור אני כי הכף נוטה לטובת הקפאת ההליכים בתיק ההוצל"פ. אולם יובהר, כי אין באמור כדי לעכב את תשלום ההוצאות שנפסקו בפסק הדין מושא הערעור. אשר לערובות להבטחת הוצאות המשיב ונזקיו, הרי מן הבקשה עולה כי על המקרקעין רשומה הערת אזהרה לטובת המשיב, והמבקש אף חויב בערבון בסך של 40,000 ₪ עם הגשת הערעור. לא ראיתי להוסיף ערובה נוספת על האמור.

9.

סוף דבר: הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת. ניתן בזה צו המעכב את הליכי הוצאה לפועל בתיק הוצל"פ מס' 01-07926-53-3 בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב יפו, עד להכרעה בערעור שבכותרת. בנסיבות הענין, אין צו להוצאות בבקשה זו.

ניתנה היום, ד' באדר

התשע"ה (23.2.2015).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • ע"א 8011/14מעוז גולדשטיין נ. לוי סימן טובהחלטה

הלכות

  1. 1בעל דין שזכה בהליך זכאי לממש את פירות זכייתו, והחריגה מכלל זה מחייבת הוכחת סיכויים טובים לערעור וכן מאזן נוחות הנוטה לטובתו
  2. 2בערעורים על מחלוקות במכר מקרקעין נטייתו של מאזן הנוחות היא לעכב ביצוע מחשש להעברת המקרקעין לצדדים שלישיים