ע"א 511/15 עזבון הרב זכריה אריה ז"ל נ. מיכאל עמרן

המזכירה הראשית העמידה את העירבון בהליך שבכותרת על סכום של 40,000 ש"ח. בגדר הבקשה שלפניי עותר המערער לפטור מהפקדת סכום העירבון האמור, וזאת תוך מתן הודעת קיזוז ביחס לסכום כספי אשר המשיב חייב לו, לטענתו. המשיב מתנגד לבקשה.

ראשית אציין, כי צודק המשיב שאין מקום להביא בחשבון, לצורך ההכרעה בסוגיית העירבון, את הודעת הקיזוז אשר נכללה בבקשת הפטור. האפשרות להסתפק בהודעת קיזוז חלף הפקדת עירבון שמורה אך למקרים יוצאי דופן, בהם קיים חוב וודאי וחלוט

של המשיב בהליך כלפי יוזמוֹ, או למצער חוב שאינו שנוי במחלוקת . רק בנסיבות אלה ניתן לקבוע כי הודעת הקיזוז מהווה חלופת עירבון שוות ערך . בענייננו אין בנמצא קביעה שיפוטית אופרטיבית וברורה באשר לקיומו של חוב כאמור ובאשר לגובהו, והמשיב אף מכחיש כי הוא חב למערער סכום כלשהו. ממילא לא מתקיימים התנאים הנזכרים לעיל למתן הודעת קיזוז.

כידוע, בעל דין המבקש פטור מהפקדת עירבון נדרש לבסס שני תנאים מצטברים: ראשית, עליו להוכיח כדבעי את חוסר יכולתו הכלכלית, ולשם כך עליו להציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית (ראו בש"א 4807/11

מזרחי נ' פקיד שומה פתח-תקוה

(29.6.2011)); ושנית, עליו לשכנע כי קיימים סיכויים ממשיים להצלחת ההליך.

עיינתי בבקשת הפטור ולא שוכנעתי כי המערער נעדר יכולת להפקיד עירבון. לעניין זה אציין, בין היתר, כי המערער נטל הלוואה בסך 50,000 ₪ אך לפני זמן קצר, וכי כתוצאה מכך מצוי חשבון העובר ושב שלו ביתרת זכות בלתי מבוטלת (נכון ליום הגשת בקשת הפטור). לא נעלמה מעיניי טענת המערער לפיה אפשר שיידרש לעשות שימוש בכספי ההלוואה לשם תשלום חוב לשלטונות המס. ואולם ככלל, העובדה שיוזם הליך עשוי להיזקק לכספים אשר מצויים ברשותו לצרכים אחרים, אינה יכולה להצדיק מתן פטור מן החובה להפקיד עירבון ראוי לשם הבטחת אינטרס המשיב להיפרע ללא קושי, היה ויידחה הערעור וייפסקו הוצאות לטובתו. כך או כך, למצער היה על המערער להוכיח כי אין ביכולתו ליטול הלוואה נוספת לשם גיוס העירבון. לאמור עד כה מתווספת העובדה כי סכום ההכנסה החודשית המצרפית של המערער (מהשכרת דירות ומעבודה) אינו כה נמוך בנסיבות העניין; כי עלה בידיו לממן ייצוג משפטי בערכאה הדיונית ובערכאה זו, כמו גם לשלם את האגרה בגין ההליך דנן; וכי לא הורם הנטל להוכיח שאין ביכולתו להסתייע בסביבתו הקרובה לצורך גיוס העירבון, וזאת בפרט בשים לב לטענת המערער לפיה אחיו מסייעים לו כלכלית (על דרך של ויתור על חלקם בדמי השכירות). ודוק: "לא די בהעלאת הטענה כי קרוב משפחה מדרגה ראשונה אינו יכול לעזור למבקש פטור מעירבון. יש לגבות זאת בנתונים ובמסמכים המאמתים את היעדר יכולתו או היעדר מוכנותו" ( בש"א 9998/09

ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.2009)).

די באמור עד כה כדי לדחות את הבקשה לפטור מעירבון. עם זאת, משהבאתי בחשבון את השיקולים השונים הצריכים לעניין - ובכלל זה מהות ההליך, היקפו וסיכוייו (לעניין הסיכויים הלכאוריים ראו פיסקה 7 להחלטת כב' השופט מ' מזוז מיום 23.2.2015); וסכומי העירבון הנוהגים בבית משפט זה - רואה אני להפחית במידת מה את סכום העירבון שנקבע ולהעמידו על 30,000 ₪. העירבון יופקד תוך 14 ימים מיום המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת.

אוסיף לסיום, כי לא נעלמה מעיניי טענת המשיב לפיה לא ניתן לשנות מסכום העירבון שנקבע, וזאת על רקע האמור בסעיף 8 להחלטת כב' השופט מ' מזוז מיום 23.2.2015 (בבקשה לסעד זמני). ואולם, לא מצאתי בטענה זו ממש. ככל שסבור המשיב כי יש בהחלטתי זו כדי להצדיק שינוי בהכרעה בבקשה לסעד זמני (לרבות בסוגית הערובה להבטחת נזקיו), פתוחה בפניו הדרך להגיש בקשה מתאימה והיא תטופל בדרך הרגילה.