ע"א 4012/98 ציון הרוש נ. כפר טרומן מושב עובדים להתישבות שיתופית בע"מ

1.בקשת המבקשים היא לסעד זמני עד הכרעה בערעור.

2.התוצאה של סעד זמני זה הוא עיכוב המגרשים של המשיבה הראשונה (להלן: "המשיבה") ועשוי להיגרם למשיבה נזק, בעוד שהנזק שעשוי להיגרם למבקשים הוא, אולי, נזק שיהא קשה, לאחר מכן, להעריכו.

2.בנסיבות אלה נקט בא-כוח המשיבה בצורה הוגנת בהסכימו לעיכוב ביצוע, שהוא, למעשה, הסעד הזמני המבוקש, בהפקדת ערובה מתאימה או תשלום 1/3 מסכום הפיתוח כ5,000- דולר, על חשבון הפיתוח, בעוד שסיכויי המבקשים בערעור אינו הסיכוי שאינו רואה עין בעין עם בא-כוח המבקשים.

3.המבקשים, היינו 4 המשפחות: הרוש, ארואסטי, מזרחי וגוז - לא הסכימו להצעה לשלם בינתיים 5,000 דולר, בשקלים, על חשבון הפיתוח, שלמעשה היה טוב בשבילם, יותר מהפקדת ערובה.

4.לאחר ששקלתי את הנתונים לפני, הגעתי למסקנה כי, יש לתת למבקשים את הסעד הזמני המבוקש, בכפוף לכך שכל אחת מ4- משפחות המבקשים יפקידו במזומן או בערבות בנקאית, עד 11.8.98 , סכום של 10,000.- ש"ח כל אחת, להבטחת כל נזק שיגרם למשיבה הראשונה אם ערעור המבקשים ידחה.