ע"א 4145/04 סעיד הירש נ. מתכת המוביל בע"מ

1.לפני בקשה להטלת עיקול על כספי עירבון שהופקדו בבית-משפט זה על-ידי המערער. טעם הבקשה הינו כי נוכח החלטה של בית המשפט המחוזי, נוצר מצב בו הסכום ששולם למערער על-ידי המשיבות הופחת והמערער - על פי הנטען – יפוצה אפוא ביתר. מטעם זה מבוקש לעקל סכום העירבון בבית-משפט זה לשם הבטחת החיוב הנטען.

2.דין הבקשה להידחות, וזאת משני טעמים: ראשית , הטלת עיקול זמני כפי המבוקש לפני מותנית בהגשת תובענה (תקנה 374 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984) (להלן: התקנות), או בתובענה העומדת להיות מוגשת (תקנה 363). המשיבות טוענות אמנם לזכותן להשבה, אולם באין תובענה בנדון כאמור, אין מקום להטיל עיקול. אין גם המדובר בעיקול שלאחר פסק-דין (תקנה 363(ב)). דרך המלך הינה אפוא הגשת תובענה להשבת הסכום ששילם ביתר ובקשת עיקול במסגרתה, או לחילופין - ומבלי להביע עמדה בנדון - פנייה לבית המשפט המחוזי שייתן הוראות בנדון נוכח החלטתו בבש"א 1766/04. שנית , העירבון שהופקד בבית-משפט זה, ועיקולו מבוקש, בא להבטיח את הוצאות המשיבים. לא ניתן אפוא לעקלו ככל שהוא בא להבטיח חבות בהוצאות כלפי משיב לערעור, שאם לא כן נמצאנו מסכלים את תכלית הפקדת העירבון מלכתחילה. עיון בפסק הדין שמיום 17.1.06 מגלה כי המערער חויב בהוצאות בסך 15,000 ₪, מחציתן לטובת משיבות 2-1 ומחציתן לטובת משיבות 4-3. ממילא, לא ניתן להטיל עיקול על חלקן של משיבות 2-1 בהוצאות, ואין טעם בהטלת עיקול לטובת משיבות 4-3 על חלקן בהוצאות כאמור. ממילא אין מקום לעיקול הנטען על מלוא סכום העירבון שהופקד (25,000 ₪). עם זאת, איני נדרש להכריע בעניין זה לגופו נוכח העדר עילה להטלת עיקול זמני בבית-משפט זה על העירבון מלכתחילה.

3.התוצאה היא, כי דין הבקשה להידחות.