ע"א 4146/08 יגאל ויינשטיין נ. יצחק שניר

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בערעור שבכותרת.

1.

הערעור נסוב על פסק דין של בית המשפט המחוזי מחוז מרכז, לפיו נמחקה התובענה שהגישו המערערים בהיעדר תשלום המחצית השנייה של האגרה, שעמדה על כ- 35,000 ₪. יצוין כי עובר להחלטה זו נדחתה בקשת המערערים לפטור מאגרה, בנימוק כי המערערים לא מסרו פירוט מלא אודות רכושם ונכסיהם ולא צירפו את המסמכים הנדרשים לפי התקנות. בבקשה לפניי טוענים המערערים כי בין הערעור לבין יכולתם הכלכלית של המערערים קיים קשר של סובב ומסובב, שהרי אלמלא היה מצבם הכלכלי של המערערים בכי רע היו משלמים את המחצית השנייה של האגרה כדי להמשיך את הדיון בתובענה. נטען כי ממועד הגשת התובענה בשנת 2002 ועד היום חלה הידרדרות משמעותית ביותר במצבם הכלכלי שהמערערים, לאור קריסת החברות התובעות בתיק, עקב מעשיהם ומחדליהם של המשיבים. לגבי מערער 1 נטען כי הינו גרוש המחויב בתשלומי מזונות, הוא מתגורר עם אמו בדירה קטנה בתל-אביב. הדירה אמנם רשומה על שמו אך נרכשה בעיקר מכספים שנתקבלו ממכירה של דירה של אימו,

והיא משועבדת כנגד הלוואה שנטלה אחותו של מערער 1. נטען כי אין למערער 1 רכוש אחר השייך לו והוא חב לבנקים חובות בהיקף של עשרות אלפי שקלים. נטען כי כיום מערער 1 מתקיים מעבודות מזדמנות בלתי סדירות והכנסותיו אינן מספיקות למחייתו. המערערים מציינים כי אגרות המשפט והוצאות המשפט הקודמות מומנו באמצעות כספי פיצויים שקיבל מערער 1 בעקבות תאונת דרכים.

באשר למערערות הנוספות, נטען כי מערערות 2 ו-4 אינן פעילות כלל ואילו מערערת 3 פעלה עד שנת 2006 אולם נקלעה לקשיים כלכליים גדולים.

2.

המשיבים 1 ו-2 (להלן המשיבים) מתנגדים לבקשה. לטענתם, המערער 1 מעלים מידע לגבי רכושו. הוא מסתיר דבר היותו בעלים של גיפ' איסוזו והיותו בעלים של חברה בשם טופ איטום י.ו. בע"מ, חברה המפרסמת את עצמה בפרסומים שונים בעלות כספית משמעותית. כן נטען כי הבקשה חסרה הסבר מדוע המערער 1 אינו יכול למשכן את דירתו במשכון נוסף כדי לקבל הלוואה לצורך תשלום האגרה ואף לא הוכח כי מצבם הכלכלי של שלושת אחיו של המערער 1 אינו מאפשר להם לסייע לו בעניין זה. בהחלטתי מיום 3.7.2008 התבקשה תגובת המערערים לטענות אלה. לעניין הרכב נטען כי הוא שייך לחברתו של מערער 1 ונרשם על שמו על מנת לרכוש זכאות לתו חנייה באזור מגוריו של המבקש בתל-אביב וכן משום שלעיתים עושה מערער 1 שי מוש

ברכב לצרכי עבודתו. לעניין זה צורף הסכם שנערך בין מערער 1 לחברתו, המסדיר את הזכויות ברכב. לגבי החברה הנוספת שבבעלות המערער 1, נטען כי זולת חובות גדולים אין לחברה דבר, כך שאין היא מהווה "רכוש" של המערער 1.

3.

בעל דין המבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון מחמת עוניו חייב לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי. אכן, נוכח העובדה כי המערערים התקשו, לטענתם, לממש את התביעה בבית המשפט המחוזי בשל הדרישה לשלם את המחצית השנייה של האגרה עובר לשלב ההוכחות, דבר העומד ברקע ההליך שבכותרת, מתחייבת בחינה "גמישה" של בקשת הפטור, מתוך זהירות מחסימת דרכם מלהביא את טענותיהם בעניין זה ממש בפני בית המשפט. כפי שנפסק לא פעם, מקום בו לחוסר יכולת כלכלית של מבקש הפטור יש השפעה על ההליכים המשפטיים, יש לסוגיית היכולת הכלכלית משקל ניכר בשאלת הפטור מאגרה ומערבון (ראו, רע"א 3898/07 אחים טופז יהלומים נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 31.10.2007). אולם גם בחינה "גמישה" של הבקשה, מתוך רצון למנוע "מעגל קסמים" דיוני, מעלה כי המערערים לא הוכיחו את מצבם הכלכלי לאשורו. הבקשה נעדרת פירוט של הכנסותיו "המזדמנות" של מערער 1. לא הוצגו תלושי שכר, הגם שבאישור מיום 26.6.2008 שצורף לתגובתו עולה כי יש לו הכנסות ממשכורת. כמו כן, לא נמסר בבקשה פירוט לגבי שווי הדירה שבבעלות המערער 1 (שנרכשה בשנת 1993 תמורת 114,500$) ולגבי היקף השיעבוד הרובץ עליה. כפועל יוצא מכך לא הובהר מדוע לא ניתן להסתייע בנכס זה לצורך לקיחת הלוואה נוספת, כנגד שעבוד הנכס בדרגה שנייה. לגבי מערערות 2 – 4, מלבד אישור לאקוני של רו"ח דב ויינשטיין כי החברות נקלעו לקשיים וכולן בהליכי פירוק, הפסקת פעילות והסדרי חובות, לא הוצג תיעוד כלשהו שיכול לשפוך אור על מצבן הפיננסי של החברות. הדברים נכונים ביתר שאת לגבי החברה טופ איטום ו.י. בע"מ, שכלל לא הוזכרה בבקשה המקורית לפטור מאגרה וערבון. העדר איזכור של החברה, כמו גם של הרכב הרשום על שם המערער 1 (גם אם הוסכם בינו לבין חברתו כי הרכב שייך לה בלבד) מעוררת תמיהה. זאת במיוחד שעה שהמערערים הועמדו על הצורך למסור פירוט מלא אודות רכושם ונכסיהם בהחלטה של בית המשפט המחוזי מיום 25.3.2008, ובפרט לגבי החברה והרכב הנזכרים. לבסוף, לא הובהר די הצורך מדוע מערער 1 אינו יכול להסתייע בקרובים – ובאחיו וחברתו בפרט - לצורך גיוס כספי הערבון. במצב דברים זה לא ניתן להיעתר לבקשה לפטור מאגרה וערבון, גם מבלי להידרש לסיכויי ההליך. עם זאת, בשים לב לכך שלפסק הדין של בית המשפט קמא יש נגיעה ישירה ליכולת הכלכלית של המערערים ולהיקפו הצר יחסית של הערעור, יעמוד הערבון על סך של 10,000 ₪. האגרה תשולם והערבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה בכללם), ולא – יימחק ההליך או יידחה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת.