ע"א 4220/98 מאיר זינו נ. עיריית אילת

בפני בקשת המערער לאפשר לו מהן ערובה אחרת.

המערער מבקש להותיר לו לערוב להוצאות המשיבה בהתחייבות אישית שלו ושל ערב נוסף.

בבקשתו מציין המערער כי מצבו הכלכלי דחוק וכי הינו מתקיים מרוכלות בחוף הצפוני בטיילת אילת על פי החלטת ועדה מטעם מועצת העיר שהמליצה, בתיאום עם מחלקת הרווחה, לשקמו.

לחילופין מבקש המערער להפחית סכום הערבון לסכום סימלי על מנת שלא לסגור בפני את זכותו לערער.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

הצעת המערער לחלופה אחרת אינה יכולה להתקבל כפי שהוגשה. זאת, כיון התחייבות אישית של המערער אינה "ערובה", שכן המערער יהה חב בתשלום ההוצאות, אם יוטלו עליו, בין אם ערב לתשלומן ובין אם לאו, ולפיכך, לא ניתן להסתפק בהתחייבות עצמית שכזו (ראה: י. זוסמן, סדרי הדין אזרחי

(מהדורה שביעית) עמ' 821, 1995).

הצעת המבקש להמציא ערבות של ערב נוסף אינה מפורטת, כלל אשר על כן גם חלופה זו נדחית.

היה ויגיש המבקש הצעה נאותה לערבות צד ג' היא תישקל לגופה.

לענין בקשתו החילופית של המבקש להפחתת סכום הערבון, מצאתי כי יש מקום בנסיבותיו של המבקש ולנוכח הסכום ההוצאות הנמוך שנפסק בבית המשפט המחוזי להפחית את סכום הערבון שעל המבקש להפקיד ל7,000- ש"ח.

על המבקש להפקיד הערבון תוך שלושים יום ממועד המצאת החלטה זו.