ע"א 4244/14 רשם המקרקעין נ. לביא ישעיהו

1.

ביום 31.3.2003 רכשו המשיבים 2-1 מהמשיב 3 שתי חלקות מקרקעין בשכונת בית צפאפא במזרח ירושלים. המשיב 3 הוא יורשו היחיד לפי צו ירושה של יעקב אברמוביץ ז"ל (להלן: המנוח ) שבמועד העסקה היה רשום בפנקס השטרות כבעל החלקות. בשנת 2007 הושלמו הליכי הסדר של גבולות המקרקעין אך לא של הזכויות בהם. בשנת 2010 ביקשו המשיבים 2-1 מהמבקשים לרשום את בעלותם בחלקות בהתאם להסכם המכר. המבקשים סירבו ודרשו מהמשיבים 2-1 לספק מסמכים שיוכיחו את זכויותיו של המנוח בחלקות. בתגובה הגישו המשיבים 2-1 תובענה לסעד הצהרתי שלפיו הם זכאים להירשם כבעלי הזכויות. בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מ' בר עם ) קיבל את התובענה ונתן סעד כמבוקש. מכאן הבקשה שלפניי לעיכוב ביצוע פסק הדין שבה נטען כי בנסיבות העניין צדק פקיד ההסדר כשדרש ראיות להוכחת בעלותו של המנוח בחלקות; וכי אם פסק הדין לא יעוכב עלול להיגרם נזק בלתי-הפיך, אם המשיבים 2-1 יעבירו את הזכויות לצד שלישי שיסתמך על המרשם.

2.

נתבקשה תשובת המשיבים 2-1. אלה טענו כי דין הבקשה להידחות מהטעם שלא הוגשה קודם לכן בקשה לעיכוב ביצוע לערכאה שנתנה את פסק הדין. לגופו של עניין – וככל שלא תידחה הבקשה מהטעם האמור – הסכימו המשיבים 2-1 שתירשם הערה מתאימה במרשם המקרקעין באופן שיקנה לצדדים שלישיים ידיעה על אודות הערעור דנן וימנע העברת זכויות בנכס. מעבר לכך התנגדו המשיבים 2-1 לבקשה לעיכוב ביצוע. בהחלטה מיום 22.6.2014 ביקשתי את עמדת המבקשים בשאלה אם מתן צו שלפיו תירשם הערה כאמור יניח את דעתם באופן שייתר את הצורך להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע. ביום 2.7.2014 הודיעו המבקשים כי הם עותרים שתינתן החלטה לגוף העניין משום שלשיטתם הערה כאמור לא תסיר את החשש ממצב שיקשה להשיב את המצב לקדמותו – שכן המשיבים 2-1 יוכלו לפעול לשינוי המצב הקיים בתור בעלי המקרקעין ובכלל זה ליזום הליכי תכנון.

3.

דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות. כידוע, הכלל הוא שאין בהגשת ערעור על פסק דין כדי לעכב את ביצועו והזוכה זכאי ליהנות מפירות זכייתו. בית המשפט יסטה מן הכלל אם הוכחו שני תנאים מצטברים המקיימים ביניהם "מקבילית כוחות": סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. בענייננו, איני רואה צורך לנקוט עמדה באשר לסיכויי הערעור שכן המבקשים לא הצביעו על נזק בלתי הפיך שעלול להיגרם אם פסק הדין לא יעוכב ובסופו של דבר הערעור יתקבל. כאמור, המשיבים 2-1 הסכימו שתירשם הערה על אודות הערעור המתנהל, ובדרך זו צד שלישי שיבקש לבדוק את מצב הזכויות בנכס יוכל לבררן בנקל. הערה כגון דא נותנת מענה לחשש שצד שלישי יסתמך בטעות על המרשם ואף מבטיחה את אמינותו. לא מצאתי ממש בטענה כי רישום המשיבים 2-1 כבעלים יוצר חשש לנזק בלתי הפיך בדמות קידום הליכי תכנון. כידוע, רשויות התכנון אמונות על אינטרס הציבור בנושא זה וחזקה שלא תקודם תכנית שאינה עולה בקנה אחד עמו. מכל מקום, ככל שייווצר חשש קונקרטי למצב בלתי הפיך, פתוחה הדלת בפני המבקשים להגיש בקשה נוספת בעילה של שינוי נסיבות.

4.

לבסוף יוער כי דין טענתם של המשיבים בנושא הסמכות להידחות. תקנה 467(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי משהוגש ערעור, הסמכות לדון בבקשה לעיכוב ביצוע מסורה לערכאת הערעור. אשר על כן אין עוד חובה להגיש לערכאה הדיונית בקשה לעיכוב ביצוע לאחר שהוגש ערעור.

5.

סיכומו של דבר: פסק הדין לא יעוכב, אולם תירשם הערה במרשם המקרקעין על אודות הערעור המתנהל ועל איסור לבצע דיספוזיציות בחלקות עד להכרעה בו. אין צו להוצאות.