פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
4401/21
לפני:
כבוד הרשמת קרן אזולאי
המערערים:
1. יהודה אמיתי
2. שלמה פרידמן
3. בנימין פחלייב
4. יום טוב הופמן
5. הניה צויבל
6. יוסף דרויש
7. סטנלי מצוי
8. סוניה מצוי
נ ג ד
המשיבים:
1. רחל קרויז
2. ישראל קרויז
3. איתן ארז, עו"ד - נאמן בפשיטת
הרגל של החייבין ישראל
4. כונס הנכסים הרשמי
בקשת המבקש מיום
10.2.2022 לצירופו כמשיב לערעור; תשובת המערערים מיום 22.2.2022; בקשות המשיב 4
מימים 2.3.2022 ו-15.3.2022 למתן ארכות להגשת תשובה לערעור; בקשת המבקש מיום
11.4.2022
החלטה
לפניי בקשת צד ג' ( להלן :
המבקש ) להצטרף כמשיב לערעור. הערעור מתייחס להחלטה של בית המשפט קמא במסגרתה התקבלה בקשה לאישור הפטר מותנה שהוגשה על ידי הנאמן. בהתאם להצעה זו, המבקש, לפי הנטען, הפקיד בקופת הכינוס כמה מיליוני שקלים, ובתמורה ישועבדו לטובתו נכסים מסוימים שבמחלוקת. הבקשה להצטרף להליך הוגשה בהסכמת המשיבים – הם החייבים, הנאמן וכונס הנכסים הרשמי. בבקשה נטען כי המבקש הוא צד רלוונטי להכרעה בערעור; כי הוא עשוי להיפגע מתוצאות ההליך ועל כן יש לשמוע את עמדתו; וכי הואיל והוא לא היה צד להליך בבית משפט קמא, הוא לא צורף כמשיב בראשית ההליך הנוכחי.
המערערים, שהם הנושים המרכזיים של החייבים, מתנגדים לבקשה. לטענתם, המבקש לא פירט מהו הסכום אותו הפקיד בקופת פשיטת הרגל; לא הבהיר מה התמורה שהוא עתיד לקבל מהחייבים; ומה זיקתו לסכסוך המתנהל בין המערערים לבין החייבים. לפי הטענה, בהתאם לתנאי ההפטר, ציפייתו היחידה של המבקש היא לשמש גורם מממן ככל שההסדר יאושר באופן סופי. על כן, אין לו אינטרס ממשי ראוי להגנה בהצטרפות להליך הערעורי.
לאחר שבחנתי את הבקשה ואת עמדות הצדדים שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל. כידוע, על צירופו של משיב לערעור חל מבחן משולש: " ראשית , האם בעל הדין שצירופו מבוקש עלול להיפגע ישירות מתוצאות ההכרעה בערעור אם לא יוחלט על הצירוף המבוקש;
שנית , האם ראוי שההכרעה תכבול במעשה בית-דין את מי שצירופו מבוקש; ושלישית , האם שיקולי יעילות וסדר דיוני מצדיקים את צירופו להליך" (עע"מ 8305/20 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה נ' טל , בפסקה 7 להחלטה
(18.2.2021)).
בעניין הנוכחי, המבקש הוכיח את התקיימות שלושת התנאים האמורים. ראשית , החלטת בית המשפט קמא השפיעה על מערך הזכויות והחובות של המבקש. כאמור בבקשה, המבקש הפקיד בידי הנאמן סכום כסף שנועד בעיקרו להסדיר את ההפטר המותנה. עוד עולה מהבקשה לאישור ההסדר שהוגשה לתיק בית המשפט (ואשר צורפה כנספח לבקשת המבקש) ומבקשת המבקש מיום 11.4.2022, כי כנגד הפקדת סכום כסף בידי הנאמן יירשמו שעבודים במקרקעין לטובת המבקש (ואפשר שעניין זה נעשה בעת הנוכחית על יסוד פסיקתות שהוגשו לבית המשפט קמא). בנסיבות אלה, כל שינוי בהסדר המותנה ישפיע על מערך הזכויות של המבקש. שנית , ראוי שההכרעה בערעור תכבול את המבקש במעשה בית דין. ברי כי ככל שהמבקש לא יהיה צד להליך הנוכחי הוא עשוי להעלות טענות במסגרת של הליך אחר. עניין זה עלול להוביל להכרעות סותרות ללא כל הצדקה. שלישית , שיקולי יעילות מצדיקים שגם טענות הנוגעות למבקש יעמדו לפני בית המשפט, כך שמכלול הטענות הנוגעות להפטר המותנה יועלו בגדרי דיון אחד שבו ייבחנו טענות כל הצדדים הרלוונטיים. במצב דברים כזה, תעמוד לפני בית המשפט תמונה שלמה יותר של מצב הדברים. לנימוקים אלה יש להוסיף את העובדה שיכולתו של המבקש להצטרף להליך לפני בית משפט קמא הייתה מוגבלת ביותר, מפני שמעמדו ניתן לו רק בהקשר לבקשת ההפטר (ראו, בדומה: ע"א 4149/20 שיליאן נ' רובננקו - נאמן משותף על נכסי החייב (28.6.2021); רע"א 6893/16 חברת אקסס קרדיט בע"מ נ' ישיבת שערי מבשרת ציון
(25.5.2017)).
במכלול השיקולים האמורים, לא מצאתי לקבל את טענת המערערים כי יש לראות את המבקש בתור צד נלווה לבקשת ההפטר בלבד. הגם ששמו של המבקש לא מצוין בתנאי ההפטר, זהותו ידועה לצדדים, ותנאי ההפטר כוללים – לצד המימון – גם העברת זכויות למבקש. בהקשר זה יש להוסיף כי המערערים העלו טענות שונות ביחס למבקש, לרבות טענה כי מדובר באיש קש. מדובר בטענות שמקומן להתברר בהליך העיקרי ולא במסגרת הבקשה להצטרפות להליך. אדרבה, עצם העובדה שלמערערים טענות ביחס לתנאי ההפטר או לזהות הגורם המממן מלמדת על כך שיש לצרף את המבקש להליך, על מנת שהמערערים יוכלו להעלות טענות אלה ולמבקש תינתן אפשרות להתייחס אליהן.
המערערים טענו כי ההחלטה אם לצרף את המבקש כמשיב לערעור מותנית בהוכחה של שני תנאים נוספים הנזכרים בע"א 8404/17 גרף נ' רשות הפיתוח (11.7.2019) בפסקה 8 (להלן: עניין גרף ). הראשון, כי ההחלטה משנה את מערך הזכויות שהיו נתונות למצטרף, והשני כי התקיים הליך נלווה שבו הוא היה בעל דין ובסיומו ניתנה ההחלטה הקובעת את המצב המשפטי בין הצדדים. תחילה יוער כי שני התנאים האמורים נזכרו בע"א 8404/17 הנ"ל בהקשר של צירוף של מערער אשר לא היה בעל דין בהליך הדיוני (וראו גם בש"א 7240/15 יצחקי נ' עו"ד טדי ארז (9.2.2016), עליו מסתמכת ההחלטה בעניין גרף , שם נקבע כי: " כידוע, בית משפט זה אימץ בפסיקתו מבחן פונקציונאלי בעת בחינת השאלה מיהו "צד" להליך, אשר יכול לערער על החלטה שניתנה בו" (ההדגשה הוספה); ראו עוד, חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 452-451 (מהדורה שלישית, 2012); יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 469 (2021)). בענייננו מדובר בצירוף של משיב ולא בבקשה לערער על קביעות בית משפט קמא. מכל מקום, בין כך ובין אחרת, ממילא מתקיימים גם שני התנאים האמורים. כך, ההחלטה נושא הערעור משנה את מערך הזכויות והחובות של המבקש; ובהינתן מעמדו של המבקש כמי שנוגע רק לבקשת ההפטר המותנה, חלקו בהליך הסתכם בשלב הדיון בבקשת ההפטר בלבד.
לא נעלם מעיניי כי המבקש לא הגיש את הבקשה להצטרף בפתיחת ההליך דנן. לגישתי, במכלול השיקולים מדובר בשיקול בעל חשיבות פחותה בשים לב לשלב שבו מצוי ההליך, ובעיקר בהתחשב בכך שצירוף המבקש כעת לא צפוי להביא לדחייה בשמיעת ההליך.
סוף דבר, הבקשה מתקבלת. המבקש יצורף כמשיב לערעור. המבקש רשאי להגיש תשובה לערעור עד ליום 16.5.2022. על נוסח התשובה והיקפה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. בקשת המשיב 4 כי יוּתר לו להגיש את תשובתו בתוך 14 ימים מהגשת תשובת המבקש, מתקבלת אף היא. התשובה תוגש עד ליום 30.5.2022. בשים לב לצירוף המבקש כעת, והואיל ואפשר שהוא יעלה בתשובתו טענות חדשות, מצאתי לקבל את הבקשה החלופית של המערערים ולאפשר להם להגיש תגובה לתשובת המבקש בלבד, ככל שיבחרו בכך, בהיקף שלא יעלה על שלושה עמודים, וזאת עד ליום 14.6.20222. בפתח סיכומי התגובה תצוין החלטה זו.
החלטה זו תתויק גם בתיקי השופטים.
ניתנה
היום, ל' בניסן התשפ"ב (1.5.2022).
קרן אזולאי, שופטת
ר ש מ ת