רע"א 1945/22 יהודה אמיתי נ. ישראל קרויז

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, בפש"ר 63123-03-14 (כב' השופט ע' עאסי ) מיום 16.3.2022, בגדרה דחה בית משפט קמא את התנגדות המבקשים לפסיקתה שהתבקשה על-ידי המשיבים 3-1. לצד בקשת רשות הערעור, הגישו המבקשים גם בקשה לעיכוב ביצוע החלטות בית משפט קמא שניתנו כחלק מן הפסיקתה, אשר הורו על הסרת צווי איסור דיספוזיציה, הערות אזהרה וצווי עיקול מנכסי מקרקעין, עד להכרעה בבקשה זו.

תמצית הרקע לבקשה

1.

עניינה של הבקשה בהליך חדלות פירעון, שנפתח נגד המשיבים 1 ו-2, ישראל ורחל קרויז (להלן: החייבים ), במהלך שנת 2014. ביום 28.2.2016 הוכרזו החייבים כפושטי רגל, והמשיב 3 מונה כנאמן לנכסיהם (להלן: הנאמן ). ביום 15.1.2018 הגישו החייבים הצעה להסדר חוב ולחלופין למתן הפטר מותנה (להלן: ההפטר המותנה ), שנתמכה בהסכמת הנאמן והמשיב 4 (להלן: הכנ"ר ). בית משפט קמא, בהחלטתו מיום 31.5.2021, אישר את ההצעה והורה על מתן הפטר מותנה לחייבים, חרף התנגדותם של המבקשים (להלן: הנושים ), ולאחר שקיים דיון בנושא. בתמצית, ההסדר כלל מתווה שבו צד ג' או משפחות החייבים יעבירו לקופת הפש"ר סך של כ-7 מיליון ₪ וכן סכומים נוספים עבור שכר טרחת הנאמן ואגרת השגחה לכונס הרשמי. בנוסף, ההסדר כלל, בין היתר, התחייבות מטעם משפחות החייבים בדבר משיכת תביעות החוב שהוגשו על-ידן בסך כולל של כ-12 מיליון ₪. בית משפט קמא ציין בהחלטה מיום 31.5.2021, כי "מדובר בהליך שמתנהל מזה שנים רבות. עיון בתיק מעלה כי יש צדק בטענות הנאמן והכנ"ר שלפיהן ננקטו אינספור הליכים ופעולות כדי להביא למיצוי מקסימלי של אפשרויות הפירעון מן החייב לטובת הנושים" . עוד צוין בהחלטה, כי הגיעה העת להביא את ההליך "לידי סיום בהתאם להצעה האפשרית הרלוונטית המוצעת על ידי הנאמן ועל ידי הכנ"ר, שמביאה את התועלת המרבית עבור הנושים" .

2.

הנושים לא השלימו עם החלטת בית משפט קמא והגישו ערעור לבית משפט זה, לו צירפו בקשה לעיכוב ביצוע (ראו: ע"א 4401/21; להלן: הבקשה לעיכוב ביצוע ). הנושים טענו בבקשה לעיכוב ביצוע כי בית משפט קמא שגה, שכן לא עמדו לפניו נתוני שמאות ביחס לנכסים שיוותרו בידי החייבים לאחר מתן ההפטר. עוד טענו, כי קיימת סבירות קרובה לוודאי שהחייבים יבריחו את נכסיהם ככל שלא יינתן צו לעיכוב ביצוע. החייבים והנאמן התנגדו לבקשה, ואילו הכנ"ר סבר כי יש להיעתר לבקשה באופן חלקי. הכנ"ר הציע פתרון ביניים שמחד יבטיח את זכויות הנושים, בכך שכל פעולה בנכסי החייבים תהא טעונה אישור מוקדם של הנאמן ובית משפט קמא וחלק מתמורת נכסי החייבים תישמר בנאמנות, ומאידך, יאפשר לצד ג' לשעבד את הנכסים לטובתו כדי להבטיח את הקרן שהשקיע – באופן שהכספים אותם יעביר יישמרו בנאמנות עד להכרעה בערעור הנושים. הנאמן ו הנושים הסכימו למתווה שהוצע, אך החייבים התנגדו למתווה האמור.

3.

בית המשפט (השופט א' שטיין ) דחה ביום 31.8.2021 את הבקשה לעיכוב ביצוע וקבע, כי מאזן הנוחות אינו נוטה במובהק למי מהצדדים. באשר לסיכויי הערעור נקבע כך:

"מבלי לקבוע מסמרות בעניין, דומני כי אלו אינם גבוהים. החלטתו של בית משפט קמא מנומקת כדבעי ומתבססת על ממצאים והערכות שבעובדה שבהם בית משפט זה אינו מתערב אלא במקרים חריגים. ממצאים והערכות כאמור נסמכות על עמדת הנאמן, אשר השקיע עמל רב במשך שנים בניסיון להביא למיצוי הליכי הגבייה והצהיר בפני בית משפט קמא כי אין תוחלת בהמשך מימוש הנכסים; וכן על עמדת הכנ"ר אשר תמך בעמדת הנאמן. אכן, הנושים דחו את ההצעה, וגם עובדה זו עומדת לנגד עיניי. אולם, 'צו ההפטר יכול להינתן לבקשת החייב, אף בלא הסכמת הנושים. בכך טמון השוני המרכזי בין צו הפטר 'רגיל' לבין הסדר או פשרה'".

בית המשפט הוסיף והעיר כי "נוכח העובדה שהכנ"ר סבר כי יש לאשר את ההפטר מבלי שעמדה בפניו שמאות, אני מוצא את עמדתו הנוכחית של הכנ"ר, לפיה ייתכן שיש פגם באישור ההפטר בלא שמאות, מעט מוקשית" .

הערעור על החלטת בית משפט קמא מיום 31.5.2021 בדבר אישור ההפטר המותנה עודנו תלוי ועומד לפני בית משפט זה.

4.

בחלוף מספר חודשים, ביום 3.1.2022, הגישו הנאמן והחייבים

בקשה "לחתימה על פסיקתא" לטובת יישום הוראות ההפטר המותנה, בגדרה התבקש בית משפט קמא להורות על מחיקת הערות האזהרה, וכן על מחיקת צווי איסור הדיספוזיציה וצווי העיקול שנרשמו על הנכסים מושא ההסדר. זאת על מנת לאפשר רישום שעבוד הנכסים לצד ג' בהתאם לתנאי ההפטר המותנה. בית משפט קמא נעתר לבקשה וחתם על הצווים שנתבקשו. עוד באותו יום הוגשה לבית משפט קמא "הודעה בהולה ובקשה להגשת תגובה מטעם הנושים" , שבמסגרתה הביעו הנושים התנגדות נחרצת למתן הפסיקתה. בעקבות התנגדות זו, עיכב בית משפט קמא את ביצוע הפסיקתה, והורה לנאמן להגיש את תשובתו לבקשה האמורה. בהתנגדותם המנומקת טענו הנושים כי על פי תנאי ההפטר עצמו, כמפורט בסעיפים 30-29 להפטר המותנה, אין למחוק את ההערות האמורות בטרם יינתן פסק דין חלוט בערעור שהוגש לבית משפט זה, ולפיכך המועד להסרת ההערות טרם הגיע. כן טענו לשינוי נסיבות מהותי שיש בו משום טעם לעיכוב חתימת הפסיקתה עד להכרעה בערעור. זאת לנוכח המצאת חוות דעת שמאית מטעם הנושים לענין שווי הנכסים, חוות דעת שלא עמדה לפני בית משפט קמא עובר לאישור ההפטר המותנה.

5.

הנאמן סבר כי התנגדותם של הנושים משוללת בסיס, בייחוד בשים לב לכך שאותן הטענות נטענו ונדחו בהחלטת בית משפט זה מיום 31.8.2021 בבקשה לעיכוב ביצוע. עוד ציין הנאמן, כי התנגדות זו מעוררת תמיהה של ממש, נוכח העובדה שהבקשה למתן פסיקתה עולה בקנה אחד עם מתווה הביניים שהוצע מטעם הכנ"ר במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע, אשר כאמור קיבל את הסכמת הנושים. כמו כן ציין הנאמן, כי צד ג' כבר העביר לקופת הפש"ר סכום של כ-8 מיליון ₪ בהתאם לתנאי ההפטר המותנה. הכנ"ר הגיש אף הוא את עמדתו ביחס לפסיקתה בה ציין כי "לאחר בחינה מחדש, כאמור, הכונס הרשמי סבור שנפלה שגגה ולא היה נכון לאשר את ההסדר/ההפטר" . לדבריו, "לא ניתן היה לבחון את סבירות והוגנות ההסדר/הפטר ללא עריכת שמאויות לנכסי החייבים" . אשר לפסיקתה עצמה, הצטרף הכנ"ר לטענת הנושים ולפיה אין מקום להורות על חתימתה בטרם יהפוך ההסדר לסופי וחלוט. דהיינו – רק לאחר הכרעה של בית המשפט בערעור שהוגש מטעם הנושים. עוד ציין הכנ"ר, כי בכוונתו לתמוך בערעור שהוגש.

6.

לאחר קבלת תגובות הצדדים כולם, לרבות צד ג' (המשיב 5), קיים בית משפט קמא, ביום 15.3.2022, דיון במעמד הצדדים בקשר למתן הפסיקתה, וביום 16.3.2022 קבע את הדברים הבאים:

"לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים הגעתי [ל]כלל מסקנה כי דין בקשת הנושים לעיכוב ביצוע רישום השעבודים לטובת צדדי ג' להידחות.

ראשית, טענות הנושים בעניין זה הועלו במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע ההסדר שהוגשה בבית המשפט העליון, והן נדחו.

שנית, מקובלת עלי טענת הנאמן לפיה התנית העברת הכספים על ידי צד ג' במתן פסק דין חלוט נועדה להגן על צד ג' שלא יהיה חייב לשלם את סכום ההסדר לפני הפיכת ההסדר חלוט.

שלישית, לא מצאתי ממש בחששות הנושים בעניין זה; זאת שכן, השעבודים לטובת צד ג' נועדו להבטיח זכויותיהם על פי ההסדר, לרבות במידה וההסדר יבוטל והם יהיו זכאים להשבה. ככל שההסדר יבוטל, הכספים יושבו לצד ג' והשעבודים יבוטלו (ראו סעיפים 35 ו-36 להסדר).

סוף דבר: משצד ג' העביר את כספי ההסדר לקופת הכינוס, הרי הוא זכאי לרישום השעבודים לטובתו על זכויות החייב בהתאם לתנאי ההסדר. ככל שההסדר יבוטל במסגרת הערעור, צד ג' יקבל את כספיו חזרה והשעבודים שנרשמו לטובתו יבוטלו, הכל כאמור בסע' 36 להסדר".

7.

ביום 16.3.2022 הגישו הנושים "בקשה בהולה להבהרת החלטה ולחלופין לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט מהיום (16.3.22)" . הנושים ביקשו מבית משפט קמא להבהיר האם התנגדותם נדחתה גם ביחס למחיקת הערות האזהרה, איסורי הדיספוזיציה והעיקולים, וככל שאלו הם פני הדברים – התבקש בית משפט קמא לעכב את ביצוע החלטתו עד למתן החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע שתוגש לבית משפט זה. בית משפט קמא דחה את הבקשה וקבע, כי "מחיקת ההערות הינ[ה] חלק מביצוע ההסדר, לרבות רישום השעבוד לטובת צד ג', שהבקשה לעיכוב ביצועו נדחתה על ידי בית המשפט העליון" .

תמצית הטענות בבקשה

8.

הנושים משיגים על הפסיקתה שניתנה על-ידי בית משפט קמא, ובתוך כך על ההחלטה לדחיית התנגדותם לפסיקתה אשר ניתנה ביום 16.3.2022. את השגתם הם משתיתים על שני ראשים: האחד , קיומו של שינוי נסיבות מהותי המצדיק שינוי של תנאי ההפטר המותנה חלף מתן הפסיקתה. שינוי נסיבות זה נובע מהימנעות הנאמן לשום את נכסי החייבים בטרם הגשת הצעת ההפטר וכן מחוות דעת שמאית שנערכה על-ידי שמאי מטעמם ביום 10.1.2022 והוגשה לבית משפט קמא במצורף להתנגדותם למתן הפסיקתה, ולפיה שווים הכולל של נכסי החייבים הוערך ב-120 מיליון ₪. שינוי נסיבות נוסף לו הם טוענים נעוץ בעמדתו העדכנית של הכנ"ר ותמיכתו בערעור שהוגש על החלטת בית משפט קמא מיום 31.5.2021. נטען כי בית משפט קמא נמנע מלהתייחס בהחלטתו לשינוי הנסיבות האמור. השני , כי לפי תנאי ההפטר המותנה גופו לא היה מקום להורות במסגרת הפסיקתה על מחיקת הערות האזהרה שנרשמו על נכסי החייבים בטרם ניתן פסק דין חלוט בערעור התלוי והעומד לפני בית משפט זה. כך לדבריהם, שגה בית משפט קמא בפרשנותו את תנאי ההפטר המותנה בקובעו כי התניית העברת הכספים על-ידי צד ג' במתן פסק דין חלוט נועדה להגן על אותו צד ג', במנותק מזכויות הנושים.

דיון והכרעה

9.

לאחר שבחנתי את מכלול החומר שבתיק, את החלטת בית משפט קמא ואת טענות הנושים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

10.

סמכותו של בית המשפט לעריכת פסיקתה מעוגנת בתקנה 133 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018:

"(א) בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין, לערוך פסיקתה, שתכיל את מספר התיק, מועד ההחלטה, שמות בעלי הדין ומענם, הסעד או ההכרעה האחרת שניתנו והוצאות המשפט שנפסקו.

(ב) בעל הדין ישלח העתק של הבקשה למתן פסיקתה כאמור בתקנת משנה (א), לבעל הדין שכנגד, זולת אם ההחלטה ניתנה במעמד צד אחד.

(ג) בעל הדין שכנגד רשאי להשיב לבקשה בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שהורה בית המשפט.

(ד) השופט החותם על הפסיקתה יהיה, ככל האפשר, זה שנתן את ההחלטה נושא הפסיקתה; נתן הרכב שופטים את ההחלטה, יחתום ראש ההרכב על הפסיקתה".

סמכות זו עוגנה בעבר בתקנה 198 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ועל פניו דומה כי לא חל בה שינוי מהותי, כי אם שינויים קלים בלבד (כך, למשל, לענין המועד להגשת התגובה לבקשה ואופן חתימת פסיקתה הנוגעת להחלטה שניתנה על-ידי הרכב שופטים).

11.

עיון בדברים מעלה, כי ברבות השנים השתרשה הלכה, לפיה ככלל לפסיקתה אין קיום עצמאי, שכן היא נסמכת על ההחלטה השיפוטית המקורית ומבטאת את תוצאתה האופרטיבית, ללא פירוט נימוקיה, כמעין 'מכשיר' למימוש פסק הדין ושיקופו (רע"א 426/09 סאלח נ' חברת אזהר חברה לפיתוח נכסים , פסקה 14 (20.7.2009); רע"א 3808/14 חמזה נ' רשות הפיתוח – מנהל מקרקעי ישראל , פסקה 6 (30.6.2014); רע"א 1837/19 בוכריס נ' המשבב עיבוד שבבי (1994) בע"מ , פסקה 9 (29.8.2019)). עם זאת, במקרים חריגים, הפסיקתה עשויה לשמש אמצעי להבהרתה ופירושה של ההחלטה המקורית, תוך הכרעה במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים. ואולם גם במקרה זה אין הפסיקתה שבה ופותחת את ההליך או מהווה לו מקצה שיפורים (רע"א 9643/09 מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' א.ד.י. מערכות סטראו ואזעקות לרכב בע"מ , פסקה ח' (23.12.2009); רע"א 3417/12 תמיר נ' נובה ארנה בע"מ (בפירוק) , פסקה 6 (28.10.2012)). להבחנה בין פסיקתה משקפת, שהיא כאמור חלקו האופרטיבי של פסק הדין ויש לראותה משום החלטה טפלה לפסק הדין שכל עניינה ביצוע פסק הדין, לבין פסיקתה מבהירה או מתקנת, אשר עשויה ליצוק תוכן חדש לתוך ההכרעה המקורית, השפעה בעיקר על סוג הערעור. הערעור על פסיקתה משקפת – טעון רשות, בעוד שהערעור על פסיקתה מבהירה או מתקנת – עשוי להיות בזכות, ובלבד שההחלטה המקורית היא בגדר פסק דין שיש לגביו זכות ערעור (ראו: ע"א 3832/10 מיטרני נ' מחלוף , פסקה 8 (10.8.2010) ואחרים).

12.

בענייננו טוענים הנושים כי הפסיקתה שניתנה על-ידי בית משפט קמא, ולמעשה הצווים שניתנו בגדרה, אינה משקפת את הוראות ההפטר המותנה שאושר בהחלטת בית משפט קמא מיום 31.5.2021. נטען לענין זה כי הוראות סעיפים 29 ו-30 לתנאי ההפטר קובעות כי הפקדת הכספים על-ידי צד ג' תיעשה תוך 30 יום ממועד אישורו "הסופי והחלוט" של ההסדר, וכי מחיקת ההערות ורישום השעבודים יתבצעו עם העברת הכספים. לפיכך, כך לפי הנטען, אין למחוק את ההערות שנרשמו על נכסי החייבים אלא עד לאחר שיינתן פסק דין חלוט בערעור. בית משפט קמא דחה טענה זו של הנושים וקבע בהחלטתו מיום 16.3.2022, כי "התניית העברת הכספים על-ידי צד ג' במתן פסק דין חלוט נועדה להגן על צד ג', שלא יהיה חייב לשלם את סכום ההסדר לפני הפיכת ההסדר לחלוט" . עוד קבע כי משהעביר צד ג' את הכספים לקופת הכינוס הוא זכאי לרישום השעבודים לטובתו בהתאם לתנאי ההסדר. בית משפט קמא הוסיף והפנה בהקשר זה לסעיפים 35 - 36 להפטר המותנה, בהם נקבע כי ככל שאישור ההפטר יבוטל במסגרת הליך ערעורי שהוגש, הכספים יושבו לצד ג' והשעבודים שנרשמו לטובתו יוסרו.

13.

לאחר שעיינתי בהוראות ההפטר המותנה, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת בית משפט קמא. סעיפים 29 ו-30 להוראות ההפטר המותנה קובעים כדלהלן:

"29. צדדי ג' ו/או משפחת החייבים יעבירו לקופת הפש"ר סך כולל של 7 מיליון ש"ח, בתוך 30 ימים ממועד אישורו הסופי והחלוט של בית המשפט הנכבד להסדר זה ובכפוף לשעבוד/משכון הנכסים לצדדי ג' [...]".

30.בנוסף לסכום האמור, בתוך 30 ימים ממועד אישורו הסופי והחלוט של בית המשפט הנכבד להסדר זה ובכפוף לשעבוד/משכון הנכסים לצדדי ג' ובהתאם להוראות סע' 11 לעיל, יעבירו צדדי ג' ו/או קרובי משפחתם לקופת הפש"ר סך נוסף של 850,000 ₪ + מע"מ, כשכר טרחת הנאמן, ובנוסף את סכום אגרת ההשגחה לכונס הרשמי הכרוך בגין תוספת שכר הטרחה כאמור, בסך 170,000 ש"ח".

סעיפים 36-35 להפטר המותנה מוסיפים וקובעים כדלהלן:

"35.

הואיל וכספי ההסדר המפורטים לעיל יועמדו על ידי צדדי ג', מוסכם כי עם אישור הסדר/הפטר ובכפוף להעמדת כספי ההסדר כמפורט בסעיפים 29-30 לעיל, יחתום הנאמן על מסמכים הנחוצים לשם שעבוד הנכסים שלא מומשו על ידו לטובת צדדי ג' אשר יעמידו את הכספים לטובת קופת פשיטת הרגל וישעבד את הנכסים בפועל לטובת צדדי ג'.

[...]

36.

ככל שאישור ההסדר/הפטר יבוטל מכל סיבה שהיא (לרבות על-ידי כב' בית המשפט העליון במסגרת ערעור, ככל שיוגש), יושבו הסכומים שהופקדו בקופת הפש"ר כאמור בסעיפים 29-30 לידי צדדי ג', וזאת בכפוף להסרת השעבודים הרשומים לטובת צדדי ג' כאמור ולא תהיה לנאמן ו/או למי מנושי החייבים כל טענה בעניין זה".

14.

בחינת הוראות ההפטר המותנה כמכלול מעלה כי אלה חזו מראש מקרה שבו יוגש ערעור לבית המשפט העליון על אישור ההפטר, וקבעו כי הסכומים שהופקדו בקופת הפש"ר יושבו לצד ג' והשעבודים שנרשמו לטובתו יוסרו ויימחקו. הוראות אלה מלמדות כי תנאי ההפטר לא שללו מצד ג' את האפשרות להעביר לקופת הפש"ר את הסכומים שנקבעו בטרם הפך אישור ההפטר לסופי וחלוט, זאת כנגד רישום השעבודים. מקובלת עלי אפוא פרשנותו של בית משפט קמא, ולפיה הוראת סעיף 29 רישא להפטר המותנה נועדה להגן על צד ג' ומשפחת החייבים, ולאפשר להם להעביר את הכספים רק לאחר אישורו הסופי והחלוט של בית המשפט להפטר המותנה. אולם משעה שאלה בחרו להעביר את הכספים עוד קודם למועד זה, הם זכאים לשעבוד הנכסים לטובתם. על רקע האמור, אין להתערב בפסיקתה שניתנה על-ידי בית משפט קמא, לרבות הצווים שניתנו, שכן אלה מתיישבים ומשקפים את מכלול התנאים שנקבעו בהפטר המותנה.

15.

לא זו אף זו, יש לתמוה מדוע הנושים לא טענו מלכתחילה במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע, כי ביצועו של ההסדר כפוף למתן פסק דין חלוט. נהפוך הוא – הנושים טענו כי במידה ולא יעוכב הביצוע יבריחו החייבים את נכסיהם באופן שלא ניתן יהיה להיפרע מהם. יתר על כן, הנושים אף הסכימו במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע למתווה הביניים שהוצע על-ידי הכנ"ר, שבו כזכור נקבע, בין היתר, כי צד ג' יהא רשאי לשעבד את הנכסים לטובתו. מכאן שטענותיהם כיום סותרות לכאורה את אלה שנטענו במסגרת הבקשה לעיכוב הביצוע וגם מן הטעם הזה – יהא זה מוצדק לדחות את הבקשה.

16.

אשר לטענת הנושים בדבר "שינוי נסיבות" מהותי שיש בו משום טעם לעיכוב החתימה על הפסיקתה עד להכרעה בערעור, גם טענה זו יש לדחות. ככלל, בקשה למתן פסיקתה אינה האכסניה המתאימה להעלאת טענה ל"שינוי נסיבות" המצדיק עיון מחדש בהחלטה שניתנה, וכל עוד עומדת החלטת בית המשפט על כנה, אין בטענה זו כדי לפגוע בסמכותו של בית המשפט ליתן פסיקתה המשקפת את אותה החלטה. אוסיף כי בכל הנוגע לבקשה לעיכוב הביצוע, טענות הנושים בהקשר זה – הן באשר לסוגיית השמאות והן באשר לעמדתו העדכנית של הכנ"ר – נדונו ונדחו בהחלטת השופט שטיין , ויש להניח כי אלה יידונו גם במסגרת הערעור שהוגש. מכל מקום, משלא שונתה החלטת בית המשפט המאשרת את ההפטר המותנה, אין בהן כאמור כדי למנוע מתן הפסיקתה שנתבקשה.

17.

בטרם סיום אעיר, כי לא ניתן להשתחרר מן הרושם שהבקשה דנן הוגשה כמעין ניסיון 'לעקוף' את ההחלטה של בית משפט זה מיום 31.8.2021 בבקשה לעיכוב ביצוע. מסקנה זו עולה, בין היתר, מן הדמיון הרב שבין הטענות שהוצגו בבקשה לעיכוב הביצוע לבין הבקשה שלפניי, ואף מן הסעד האופרטיבי שהתבקש בבקשה דנן – בדבר עיכוב ביצוע (נוסף) של הצווים שניתנו כפועל יוצא של ההפטר המותנה. בכל הכבוד, בית משפט זה אינו ערכאת ערעור על החלטותיו שלו עצמו, וגם מן הטעם הזה אני סבורה שיהא זה נכון לדחות את הבקשה.

18.

אשר על כן – הבקשה למתן רשות ערעור נדחית, ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

משלא נתבקשה תשובה, איני עושה צו להוצאות.